בחר סוג תעודה:
בחר תחום לימודים:
בחר מסלול לימודים:
השאר/י פרטים ויועץ לימודים אישי יצור איתך קשר תוך דקות בטלפון! או התקשר/י לטלפון
072-2727300. השירות הינו חינם!
 
הריני מאשר/ת קבלת מידע פרסומי מאתר זום

אנציקלופדיית המקצועות

לימודי ביטחון

 
לייעוץ לימודים לחץ/י כאן או התקשר: 072-2727300
 
 

לימודי ביטחון -  תואר שני

לימודי בטחון - תואר שני

מי שקורא שורות אלה, סבירות גבוהה שהתחיל דרכו במסלול לימודי בטחון תואר ראשון. אם אתה חדור מוטיבציה לשנות ולהשפיע, וזאת לאחר שרכשת את הידע והכלים הנוגעים בסוגיות באשר לביטחון המדינה, נחשפת לתהליכים גיאו- פוליטיים, הבנת את המצרים והקשיים המלווים את מדינת ישראל, נגעת בתכנים אקטואליים בנושא המינהל הציבורי, הממשל והפוליטיקה, אופי המחשבה המדינית, ואתה מעוניין להתפתח - תואר שני בתחום, הוא המפתח עבורך.

מסלול לימודי בטחון, תואר שני  - יחסים בינלאומיים

מסלול מעניין זה מאגד את הידע התיאורטי והמעשי שנצבר במהלך ההתנסות בתחום הביטחון, הפוליטיקה והממשל, ומהווה קפיצת מדרגה משמעותית לבוגרי התואר הראשון של מסלול לימודי בטחון במוסדות כמו אוניברסיטת אריאל או לדוגמה מכללת גליל מערבי.
המסלול מעניק מידע עיוני אינפורמטיבי המסייע לנושאים המחקריים הנלמדים בו. המציאות המדינית הארצית מוגשת באופן מעמיק יותר תוך התייחסות לרבדים בינלאומיים המשפיעים על בטחון המדינה.
המידע נוגע במישורים כגון הגות פוליטית, משפט בינלאומי, דיפלומטיה, מחקר מדינות חוץ, ניתוח יחסים בין מדינות, השוואתיות- עבר, הווה, עתיד ועוד. כלי העבודה הם אשכולות ידע הנוגעים באלמנטים כגון מושגי הטרור, לאומיות, סיוע בינלאומי, זכויות אדם, היסטוריה מדינית ביטחונית של המדינה ושל הארצות השכנות, מושגים מתחום האנתרופולוגיה, המשפטים, הכלכלה, המערכת הצבאית, פשע מאורגן ועוד.
לימודי בטחון נחשבים מרתקים ומקצועיים במיוחד. בוגרי המסלול יכולים למצוא עצמם מועסקים במגוון

 
 

נושאי הלימוד (סילבוס) לתואר שני בלימודי בטחון:

לימודי סוגיות ב-לימודים אסטרטגיים
סוגיות הנוגעות לפתרונות אסטרטגיים לבעיות ביטחון שבפניהן ניצבות מעצמות ומדינות קטנות   ההבחנה בין אסטרטגיה לאסטרטגיה רבתי, המשתנים האסטרטגיים העיקריים כולל משתנים מעבר לעוצמה צבאית, כמו כלכלה, חברה ודמוגרפיה, פתרונות אסטרטגיים הכוללים שימוש בכוח כגון: מלחמה, כפיה, גרילה וכוי ובפתרונות שאינם משתמשים באופן ישיר בכוח כגון: הרתעה, הסכמים בינלאומיים, בריתות וכוי. עקרונות של יתרון יחסי והגישה העקיפה ושימושיהם בבניין הכוח הנדרש להשגת מטרות אסטרטגיות. תפקידו של הנשק הגרעיני באסטרטגיה העולמית לאחר מלחמת העולם השנייה, תפוצת הנשק להשמדה המונית, בקרת חימוש ומשטרי ביטחון

המזרח התיכון במלחמת העולם הראשונה
התרחשותה של מלחמת העולם הראשונה (1918-1914) במזרח התיכון, יחסי הגומלין שבין הממדים הצבאי, המדיני והדיפלומטי בחזיתות השונות, הקשרים שבין הזירות העיקריות באירופה לזירת המזה"ת ובהשפעה שהייתה לשיקולים קואליציוניים, אימפריאליים ולאסטרטגיה הגבוהה על שהתרחש באזור במהלך המלחמה.

שימוש מאגרי מידע ב-לימודי ביטחון
שימוש במאגרי מידע בלימודי ביטחון. כולל: עקרונות בסיסיים באוריינות מידע, השלבים בתהליך איתור המידע, הכרת משאבי המידע השונים בלימודי בטחון והערכתם כגון: מאגרי מידע, כתבי עת אלקטרוניים, אתרי אינטרנט וכוי.

החברה הישראלית בהשפעת המצב הביטחוני
בחינת מבנה אי השוויון בחברה הישראלית והקשר למצבה הביטחוני של מדינת ישראל. החברה כיום, מקוטבת ושסועה מבחינה חברתית:
הדתיים המודרניים, הדוחים את החילוניות המופגנת וטוענים כי בהם מפעמת ה"רוח" הישראלית ה"שורשית" של פעם בהיבטים של התיישבות, של ערכים חברתיים וכמובן בהקשר לשירות הצבאי. המזרחיים שאין להם כיום שום אמפטיה לדור המייסדים ובניו, הנושאים תחושות הקיפוח שחוו בתהליך הקליטה משמשות עבורן כמשאב לגיוס פוליטי. עולים, בעיקר מחבר העמים, שהם כיום קבוצה שמבקשת לשמור על צביון תרבותי ייחודי. ערביי ישראל, המהווים מקרה קיצוני של בעייתיות בהגדרת הזהות הישראלית לאור העובדה שהם פטורים מהשירות הצבאי מלבד הדרוזים ובדואים. המלחמה המתמדת בה מצויה מדינת ישראל מאז ראשית קיומה, יוצרת קשר בלתי נמנע בין הסיטואציה הביטחונית לבין מידת הקיטוב החברתי. קשר זה משפיע על כושר העמידה החברתי  ועל מעמדו של הצבא בחברה, משפיע על המצב הביטחוני ובעיקר על מעמדו של הצבא, על מבנה ההזדמנויות ועל מבנה אי השוויון החברתי כלכלי, ופערים כלכליים וחברתיים הקיימים בין קבוצות חברתיות על בסיס מאפיינים כגון: מוצא, לאום, דתיות או מין הקשורים במידה רבה למצב הביטחוני ולשירות הצבאי.

קביעת מדיניות וניהול סיכונים בתנאי אי-ודאות
יסודותיה של תורת ההחלטות כמכשיר בסיסי בקביעת מדיניות בתנאי אי ודאות, שימוש בתורה זו בניתוח תהליכי קבלת החלטות בסביבה בלתי ודאית. פיתוח יכולת ניתוח שיטתי של המושג "סיכון" ( Risk ), והשפעתו על התנהגות מקבלי החלטות בנסיבות שונות.

ביטחון המדינה ומשפט
הפן המשפטי של ביטחון המדינה. בחינת סדר היום הציבורי והפוליטי בשנים האחרונות, מלמדת כי אנו נמצאים בעידן בו התחום המשפטי מהווה חלק בלתי נפרד מהשיקולים בתפיסת הביטחון. התייחסות בתי המשפט לאיזונים שבין צרכי הביטחון ושלטון החוק, היבטים משפטיים של המלחמה בטרור, הליכים הנלווים ל-משפטים בעברות כנגד ביטחון המדינה כגון חיסיון, איסורי פרסום וכוי.

התמודדות מצרים וירדן עם האיסלאם הקיצוני (2005-1999)
עלייתה של התנועה האסלאמית ככוח פוליטי וחברתי, היא התופעה המרכזית והחשובה ביותר בעולם הערבי בשנים האחרונות. גילוייה הפוליטיים באו לידי ביטוי מוחשי במדינות שונות במזרח התיכון כמו אלג'יר, תורכיה וסודאן. קמו תנועות חדשות כמו החמאס בשטחים, וחיזבאללה בלבנון. הזרם האלים של התנועה האסלאמית הפעיל טרור נגד המשטרים הערביים החילוניים. מטרת הלימודים היא לבחון כיצד מתמודדות מצרים וירדן, שכרתו עמנו הסכם שלום, עם תופעת הפונדמנטליזם האסלאמי ועם הטרור האסלאמי. תבחן תופעת הפונדמנטליזם האסלאמי על שני מרכיביה: האלים, המיוצג על ידי ארגוני טרור שונים, והבלתי אלים המיוצג בעיקר על ידי תנועת "האחים המוסלמים". לשני מרכיבים אלו מטרה אסטרטגית אחת: להקים מדינת הלכה אסלאמית במקום המשטרים הקיימים במצרים ובירדן ובכל אתר ואתר. השוני קיים רק בדרך להשגת המטרה, הזרם האלים מבקש לסלק את המשטרים הקיימים בכוח וטרור, והבלתי אלים בדרך של אסלאמיזציה של החברה.

לימודי מבוא לטכנולוגיה צבאית
הבנת השפעתה של הטכנולוגיה על לחימה: טכנולוגיה צבאית בהיבט היסטורי. האם ניתן לנבא כיווני פיתוח אמל"ח? מחקר ופיתוח. כשל טכנולוגי והפתעה טכנולוגית. שינויים חברתיים וגיאופוליטיים והשפעתם על הלחימה. טכנולוגיה לשדה הקרב העתידי. חי"ר, שריון ושרידות. מהפכות המחשב והמזעור והשפעתן על החמ"מ. כלים לא מאוישים וחשיבות החלל. לחימה אסטרטגית ולוחמת מידע.


מלחמות מודרניות
התפתחויות במלחמה המודרנית משנות ה 70 ועד לימינו, המלחמה בעלת מאפיינים של מלחמה כללית כמו מלחמת יום כיפור, שתי מלחמות המפרץ, המלחמה המוגבלת נגד טרור וגרילה כמו הדגם הישראלי והדגם בעיראק לאחר כיבוש בגדד ואפגניסטן.
יחסי המזרח התיכון והמעצמות הגדולות 2005  -  1945
יחסי המעצמות עם המזרח התיכון בהקשר תיאורטי והיסטורי, מסגרת מושגית לניתוח מערכת יחסים מתמשכת זו, המבוססת בעיקר על האבחנה שבין "ציר היחסים המיוחדים" לבין "ציר היחסים האסטרטגיים".
שש שנים מעצבות 1967-1973
שש השנים בין מלחמת ששת הימים 67', לבין מלחמת יום הכיפורים 73', היו שנים מעצבות בהוויה הישראלית כולה: הביטחונית, המדינית והחברתית. בתקופה זו התרחשו שלוש מלחמות, אם נכלול את מלחמת ההתשה 69'-70'. גבולות ישראל השתנו, כלכלתה השתנתה, התגלו זרמים סמויים וזרמים חדשים בביטחון הלאומי, שעיצבו את הראייה העצמית של ישראל כמדינה וכחברה.

סודות, שקרים וביטחון לאומי
המושג "ביטחון ישראל" הנו מושג-מפתח בהוויה של ישראל.  בן גוריון אמר פעם: "אם יניחו על כף אחת את כל האידיאלים שבעולם ועל הכף השנייה את ביטחון ישראל - אבחר בשנייה". מאז השתתפה ישראל במלחמות, וגם ערכה הסכמי שלום, בשם "ביטחון ישראל" הגביל בית המשפט העליון את חופש הביטוי, ובפעמים אחרות קבע כי שמירה על זכויות-יסוד חיונית לביטחון הלאומי. בעשורים האחרונים נדמה כי חל כרסום מסוים במעמדו של המושג, והוא חדל מלשמש "מובן-מאליו" תרבותי.

תפיסת הביטחון של מדינות ערב
בעיות הביטחון של מדינות ערב. המרכיבים העיקריים של תפיסות ביטחון בכלל, ובאלה של מדינות ערב העיקריות בפרט, תפיסות האיום שלהן, המענה הביטחוני שהן מבקשות לבנות מול האיומים כלפיהן.

מלחמה ודיפלומטיה במלחמת העולם השנייה
המהפך שבין המבנה הבינלאומי ערב פרוץ מלחמת העולם השניה, למבנה בסיום המלחמה, הסיבות לפרוץ המלחמה, תוצאות המלחמה על המערכת הגלובלית, השפעת מבצע ברברוסה, המתקפה על פרל הרבור, הקרב על סטלינגרד, הירושימה, היחסים שבין בעלות הברית למעצמות הציר. היחסים שבין צ'רצ'יל לנשיא והשפעת אישיותם של היטלר ושל סטלין.  

תהליכי קבלת החלטות בענייני חוץ וביטחון: תיאוריות ויישומים בישראל ובעולם
הבנת תהליכי גיבוש וניהול מדיניות הביטחון הלאומי במדינות בעולם ובישראל, המקורות האסטרטגיים החיצוניים של תהליכי קבלת ההחלטות, ומקורות פנימיים, לרבות השפעת המנהיג כפרט, פוליטיקה ביורוקרטית וגורמים קוגניטיביים וקבוצתיים.

מלחמה ו-רפואה
רפואה צבאית - מרכיב חיוני בעצמת ארגונים לוחמים. מערכות צבאיות רבות בהיסטוריה הוכרעו מראש,  או שתוצאותיהן נקבעו ע"י תחלואה אשר ניתן היה למנעה. תוצאות מערכות אחרות הושפעו במידה רבה ע"י תחלואה בקרב הכוחות הלוחמים ומההיפגעות בשדה הקרב. דיון על רקע דוגמאות היסטוריות מתקופות שונות, על מנת להאיר מערכות שונות ותוצאותיהן מזווית אחרת.

המים כמקור אש: ההידרו אסטרטגיה כמרכיב מכריע בסכסוך הישראלי ערבי 
הבנה בסיסית של המציאות ההידרולוגית השוררת בישראל ובשכנותיה, ושל ההשלכות ההידרו אסטרטגיות/מדיניות הנובעות ממציאות זו. משמעות התהליך המדיני, עבור גיבוש מדיניות המים של ישראל, בחינת הייתכנות המעשית של חלופות שונות לפתרון וזיהוי גורמים החיוניים להבטחת אספקה עתידית של מימי המדינה.

מו"מ והסדרי שלום בסכסוך הישראלי ערבי
הקשר ההדוק בין מלחמות, תפיסת הביטחון ותהליכים מדיניים במזה"ת מהסכמי שביתת הנשק ב-1949 ועד למפת הדרכים וההתנתקות ב-2005. כיצד בכל שלב חדרה הדיפלומטיה עוד לתהליך הלחימה, אם באמצעות מתווכים, ע"י שעון החול של מועצת הביטחון באו"ם ובשימוש באמצעי הרתעה וכפיה. המתווכים בתקופות שונות, מודלים של כוחות או"ם וכוחות בלאומיים משמעות החלטות 242 ו-338 וכוי', המעבר מניהול סכסוך ליישובו, המו"מ של קמפ דויד ב-1978 וב-2000, שיחות מדריד, אוסלו וטאבה, תכניות שלום והסכמי שלום בראיה משפטית, דיפלומטית וביטחונית.

תורכיה:   צבא, איסלאם ופוליטיקה
לידתה והתפתחותה של תורכיה המודרנית, המערכת הפוליטית שלה, כלכלתה, בעיות הפנים המרכזיות שלה כגון: אסלאמיזציה, כורדים, מדיניות החוץ שלה בין מערב ומזרח. 

מודיעין, ריגול ותרבות פופולרית
התייחסות החברה המערבית והישראלית לריגול ולמודיעין במהלך "המהפכה המודיעינית", שהתרחשה לאורך המאה העשרים, התפתחותו ומקומו בפועל של המודיעין המודרני במלחמות, בתהליכים פנים מדינתיים וביחסים בינלאומיים. דמותם של המרגל, איש המודיעין והממסד המודיעיני, ההתמודדות המודיעינית עם האיומים ו"האויב" ותרומתן של סוכנויות המודיעין למדינה ולחברה הדמוקרטית מול הסכנות הנשקפות מהן. התקופות ההיסטוריות העיקריות הן: מלחמות העולם, המלחמה הקרה ועידן "הסדר העולמי החדש".

הצבא הסיני:   מודרניזציה, פוליטיקה ואסטרטגיה
חשיבותו המרכזית של צבא בסיסי בענייני הפנים והחוץ של המדינה. הצבא, מראשיתו ועד היום, בשלושה מישורים: התפתחותו ככוח צבאי, תפקידו בפוליטיקה, והשפעתו על המדיניות האסטרטגית של סין.

מאבקים עממיים: תהליכי התמסדות
יישומם של מושגים ועקרונות, השאובים מתחום הניתוח הארגוני בכלל וניתוח תהליכי התמסדות בפרט, לתחום המאבקים העממיים המאורגנים.
ארגוני טרור: ארגונים בעלי גבולות מוגדרים, הקוראים תגר על סדר שליט ומנהלים עימות ישיר ואלים עם הכוחות העומדים מולם.
תנועות חברתיות: מסגרות חברתיות בעלות תשתית רחבה וגבולות רופפים, הפועלות לקדם שינויים מסוימים בסדר החברתי והפוליטי, ללא חתירה לעימות ישיר עם הסביבה ובדגש אופרטיבי על פעילות לא אלימה.
מרכזיותה של האלימות באסטרטגית הפעולה של שני טיפוסי ההתארגנות השונים התמסדה, למעשה, כקריטריון מבחין ביניהם.

בקרת נשק בתחום הבלתי קונבנציונאלי
בקרת נשק, ובחינת משמעות המושג במסגרת היחסים הבינלאומיים. הדילמות האסטרטגיות שמלוות את הניסיון של מדינות להגיע להסדרי בקרת נשק בתחום הבלתי קונבנציונאלי, ובמשמעות האסטרטגית של ההסדרים עצמם. הרקע ההיסטורי לניסיונות להגיע להסדרי בקרת נשק, מטרתן של מדינות בשאיפתן להגיע להסדרי בקרת נשק, המסגרת הבין-מדינתית המועדפת על מנת לקדם את המטרה, הנורמות שמשתקפות מתוך ההסדרים הקיימים, בדרכי התמודדות אחרות של מדינות עם איומים בלתי קונבנציונאליים. החלופות אפשריות כגון: הרתעה, הגנה (אקטיבית ופסיבית), והתקפה (אסטרטגיה של מניעה או מכה מקדימה).

הפתעה אסטרטגית
תופעת ההפתעה הצבאית והמדינית ברמה הלאומית אסטרטגית. אירועי הפתעה עיקריים שהתרחשו במאה העשרים, מנקודת מבטם של המפתיע והמופתע גם יחד. במוקד יעמדו יחסי הגומלין בין המודיעין ומקבלי ההחלטות, פתולוגיות אישיות, ארגוניות, ממשליות ותרבותיות, מרכיבי הונאה מול "הונאה העצמית" במדיניות חוץ וביטחון של מדינות ומעצמות

העידן הגרעיני
ניתוח התפתחות תיאוריות הרתעה גרעינית בשנות המלחמה הקרה ולאחריהן, החשיבה הגרעינית , ההיבטים הטכנולוגיים של הנשק הגרעיני והשימוש בו, הניסיונות להתמודד עם תפוצת הנשק הגרעיני והסכמי הגבלת ופירוק הנשק שנחתמו בין שתי מעצמות העל.   ההתפתחויות בתחום הגרעיני במזרח אסיה ובמזרח התיכון.

מדע ומודיעין
הכלים של איסוף והערכה. אנלוגיה שבין מוסד המודיעין ובין מוסד אחר לבירור המציאות, דהיינו המדע. ההערכה המודיעינית קשה ומורכבת יותר מהחיזוי המדעי, משום שהיא עוסקת ב"חומרים" חיים כלומר בני אדם שיש להם רצון חופשי, והם מנסים להסתיר את מעשיהם ולהונות את החוקר המודיעיני. לכן, ההערכה המודיעינית כמו גם החיזוי המדעי, צריכה להתבסס על השערות, ומכאן נובעות מסקנות מרחיקות לכת על אופי ההערכה ועל דמות החוקר האידיאלי. הפילוסופיה המודרנית של המדע והמסקנות הנובעות ממנה לגבי המחקר וההערכה המודיעיניים, בעיית ההכללה על סמך הכרת הפרטים, התקדמות הידיעה ע"י ביקורת והפרכה, סוגיית החסינות של ההערכות, התלות של העובדות התצפיתיות בתיאוריה.

אסטרטגיה אווירית מודרנית
היסודות התיאורטיים של אסטרטגיה אווירית מודרנית, באפיון הלוחמה האווירית. הקשרים בין זרוע אוויר מודרנית לבין הטכנולוגיה. מרכיבי העוצמה האווירית, עקרונות היסוד של הלוחמה האווירית, התפקידים הניצבים בפני זרוע אווירית מודרנית. תפקוד זרוע האוויר בלוחמה נגד גרילה וטרור.

לימודי יסודות במדיניות החוץ והביטחון האמריקאית
הבנת תהליכי גיבוש מדיניות הביטחון הלאומי האמריקאית, לרבות המקורות החוקתיים והפנימיים, וכן הגורמים הפוליטיים, הביורוקרטיים והאישיים המשפיעים על תהליך קבלת ההחלטות. סוגיות אסטרטגיות מרכזיות, לרבות המלחמה הקרה והברית הטראנס-אטלנטית, האיומים החדשים ודוקטרינת הביטחון לאחר המלחמה הקרה, השלכות "11/9" והמערכה בעיראק, המדיניות במזה"ת ומול ישראל.