בחר סוג תעודה:
בחר תחום לימודים:
בחר מסלול לימודים:
השאר/י פרטים ויועץ לימודים אישי יצור איתך קשר תוך דקות בטלפון! או התקשר/י לטלפון
072-2727300. השירות הינו חינם!
 
הריני מאשר/ת קבלת מידע פרסומי מאתר זום

אנציקלופדיית המקצועות

לימודי תקשורת

 
לייעוץ לימודים לחץ/י כאן או התקשר: 072-2727300
 
 

תאור
עולם התקשרות נחשב דינאמי, יצירתית, מעניין וכובש. במסגרת תואר ראשון במסלול לימודי תקשורת קיימים תחומי עניין נרחבים, לכן כל בוגר תואר, שתחום התקשרות מעניין אותו, יכול למצוא סיפוק, אתגר ותעסוקה במקצוע בו הוא כישרוני
קרא עוד

 
 
צור קשר עם המוסדות המסומנים
הריני מסכים לתנאי השימוש באתר
לשיחת ייעוץ חינם, מלא מס' טלפון:  
חיפשת לימודי תקשורת, גוש דן ותל אביב, צפון הארץ (הגליל והגולן), באר שבע והדרום, ירושלים והסביבה, כל הארץ, מישור החוף והדרום, השרון, חיפה והסביבה
נמצאו 5 מוסדות המתאימים לחיפוש.
הקריה האקדמית אונו
מיקום בארץ: קרית אונו
03-9158301
072-2727469
המכללה האקדמית ספיר - שדרות
מיקום בארץ: שדרות
072-2727401
ביה"ס להנדסאים, המכללה כנרת בעמק הירדן - צפון הארץ
מיקום בארץ: כנרת- עמק הירדן- צפון
072-2727925
03-9158344
צור קשר עם המוסדות המסומנים
הריני מסכים לתנאי השימוש באתר

תקשורת - אודות לימודים לתואר ראשון

לימודי תקשורת - תואר ראשון

עולם התקשרות נחשב דינאמי, יצירתית, מעניין וכובש. במסגרת תואר ראשון במסלול לימודי תקשורת קיימים תחומי עניין נרחבים, לכן כל בוגר תואר, שתחום התקשרות מעניין אותו, יכול למצוא סיפוק, אתגר ותעסוקה במקצוע בו הוא כישרוני: עולם הקולנוע, התקשרות הכתובה, התקשרות הדיגיטלית והחזותית, העיתונות הכתובה, תחום יחסי הציבור, עולם הפרסום. כל אלה ועוד ממתינים לבוגר התואר הראשון בתחום.

הכשרה בינתחומית

לימודי תקשורת, תואר ראשון, מספקים את מירב הכלים והמיומנויות השונות לסטודנט המעוניין לקחת חלק בתחום זה. עידן התקשורת כיום אינו קופא על שמריו. החידושים הטכנולוגיים, התרבות המשתנה (הן ההתנהגותית, והן הכתובה והמדוברת), מכתיבה את הצעדים וההתנהלות בכל הנוגע לכלי התקשרות בגוון הפרסומי ולאופן הצגת המידעים האינפורמטיביים.
חלק מהמשרות בתחום התקשורת דורשות איכויות אישיותיות הנוגעות בתחום המקוריות והקראטיביות, חלקן נוגעות בתחומי התמקצעות ומומחיות באשר לתפעול מערכות שונות הקשורות לעולם התקשרות. מה שבטוח הוא, כי מדובר על תחום שמרתק ללמוד אותו ולבטח מעניין לעסוק בו.

מסלול לימודים

לימודי תקשורת, תואר ראשון, משלבים בין תוכן אינפורמטיבי הבא לידי ביטוי בהרצאות פרונטליות לרוב, לבין תוכן מעשי שמטרתו לייצר מומחיות בתחומי התקשרות השונים. בוגרי תואר ראשון, ברוב מוסדות הלימוד, זוכים בהעשרה מגוונת והתנסויות בתחומים כגון שיווק, תקשורת סלולרית, יחסי ציבור, טלוויזיה, עיתונאות, רדיו, קולנוע, הוצאה לאור ועוד.
תוכן הלימודים נוגע, בין היתר, גם תחומים הבאים: תקשורת, חברה ותרבות, מוסדות התקשרות, יסודות החשיבה החברתית, ההומניסטית והמדינית, תאוריות ומודלים, פרסום פוליטי, עריכת חדשות, עיתונות מקוונת, עריכה עיתונאית, כתיבה עיתונאית, דיני תקשורת, יסודות הרדיו, תקשורת באינטרנט, ניתוח התקשורת בארץ ובעולם ועוד.

לימודי תקשורת, תואר ראשון: תנאי קבלה

על פי רוב תספיק תעודת הבגרות, מלאה או חלקית, על מנת ללמוד לימודי תקשורת, תואר ראשון. הכישרון והעבודה המוכחת בעת לימודי התואר יוכיחו עצמם כאשר יצא בוגר המסלול לשטח. קיימים גם מוסדות לימודיים הדורשים ראיון אישי וציון פסיכומטרי כתנאי קבלה כגון אוניברסיטת אריאל.
חשוב לברר בכל מערכת לימודים בנפרד. מסלול התואר נפרש על שלוש שנים ודורש עמידה במטלות ובמשימות שונות כתנאי לקבלת תעודת התואר. בוגר התחום יכול להמשך וללמוד במסגרת תואר שני בתקשורת, או למצוא תעסוקה בעולם הפרסום האקטיבי והרוחש, במדיה התקשורתית הכתובה או המשודרת.
בנוסף יכול בוגר התואר למצוא עצמו במשרות בתחום הפרסום ובתחום השיווק במגוון חברות שאינן קשורות למדיה המשודרת. אלה מחפשות אחרי בוגרי המסלול במגמה לשלב אותם בעולם השיווק והפרסום. חשוב לציין כי מעבר לתואר הראשון ניתן ללמוד את תחום התקשורת במגוון קורסים נפרדים כגון: שדרנות רדיו, שיווק וקידום של אתרים, כתיבה יוצרת, עיתונאות, תסריטאות ועוד.
לסיכום, אתה קריאטיבי בנשמה? או לחילופין - אתה רוצה לקחת חלק בכל המערכות הפועלות מאחורי הקלעים של אמצעי התקשרות. זהו מקומך: תואר בתחום התקשורת מהווה פתיחת דלת רחבה לאפשרויות תעסוקה מגוונות בתחום המדיה ובתחום הפרסום.

 
 

תקשורת - לימודים לתואר שני

תאור
ה-לימודים לתואר שני - מוסמך ב-תקשורת מתקיימים במסלול לא מחקרי ובמסלול מחקרי הכולל הגשת תיזה ומאפשר המשך לימודים לתואר שלישי. מטרת ה-לימודים היא הרחבה והעמקת הידע בנושאי מדיה, חברה, פוליטיקה, דעת קהל, תרבות ותהליכי שכנוע.

קהל מטרה ותנאי הרשמה
לימודים אלה מיועדים לבעלי תואר ראשון ב-תקשורת אשר סיימו את לימודי התואר בממוצע 85 לפחות, תיתכן דרישה לציון גבוה יותר ו/או דרישה לניסיון מקצועי מוכח של כשנתיים בתחום התקשורת.
ל-לימודים במסלול מחקרי תתכן דרישה לציון ממוצע גבוה יותר. מועמדים שאינם בעלי תואר בוגר מסלולים אחרים, יחייבו ב-לימודי השלמה בהתאם לרמת ידיעותיהם ולהיקף ההשלמה הנחוצה.

בין מגמות ה-לימוד וההתמחות לתואר שני ניתן למצוא:

  • לימודי תקשורת כתרבות  - מסלול זה הוא בדרך כלל מסלול מחקרי אשר מטרתו לפתוח מסגרות אינטלקטואליות לדיון במגוון פרקטיקות וגישות מחקר עכשוויות בתקשורת ובלימודי תרבות והתחומים שביניהם. ה-לימודים כוללים שיטות מחקר, תיאוריות בתקשורת, שפה ומסורת בטקסטים קולנועיים, תקשורת חזותית וקולנוע, ניתוח תסריטים, מלחמה טראומה וקולנוע, תרבות הדימוי, פוסט מודרניות בתקשורת, תקשורת ותרבות אורבנית, שפה ומגדר, תעשיית ה-תקשורת ותרבות הצריכה, זיכרון ומדיה, תקשורת והיסטוריה, תרבות פופולרית ועוד.
  • לימודי תקשורת פוליטית - התמחות המשולבת עם מדע המדינה הנותנת בידי הלומדים כלים תיאורטיים ומתודולוגיים מתחומי ה-תקשורת והפוליטיקה. כלים אלה מאפשרים גיבוש הבנה עמוקה וראייה רחבה של הקשר וההשפעות ההדדיות שבין פוליטיקה ותקשורת. ה-לימודים כוללים פסיכולוגיה פוליטית, תקשורת ודיפלומטיה פומבית, תקשורת במלחמה ובתקופת שלום, התנהגות פוליטית, אזרח ומדינה בעידן המדע, רטוריקה חזותית בדיון הציבורי, דעת הקהל בסכסוך הישראלי פלשתיני, עתיד הדמוקרטיה לאחר המהפכה התקשורתית, ועוד.

הערה: נושאי הלימוד הנ"ל הם כלליים ואינם משקפים נושאי לימוד במוסד ספציפי. לנתוני הרשמה יש לבדוק במסלולי ה-לימודים של המוסדות המבוקשים.

משך ה-לימודים 
לימודי תואר שני ב-תקשורת נמשכים   כשנתיים.

תעודה
תואר M.A    ב-תקשורת.

 
 

סילבוס ללימודי תקשורת

בין נושאי הלימוד (סילבוס) בלימודי תקשורת, ובהתאם לתחומי ההתמחות השונים, ניתן למצוא את הנושאים הבאים:

תקשורת ומחשבה חברתית ומדינית
רעיונות של הוגי דעות מרכזיים על מהות ה-תקשורת האנושית ותפקידה בקהילה החברתית והמדינית. בין הוגי הדעות: סוקראטס, אפלטון, הובס, רוסו, מיל, מרכס ואחרים.

לימודי מבוא ל-תקשורת המונים
מושגי יסוד, מודלים ותיאוריות בתחום תקשורת ההמונים מנקודות ראות שונות ומתחרות: התיאוריה של חברת המונים, התיאוריה הניאו מרכסיסטית, התיאוריה הטכנולוגית דטרמיניסטית והתיאוריה המבנית תפקודית. תחום השפעות התקשורת על הפרט והחברה, האם ה-תקשורת משפיעה על התנהגותנו בתחום הפוליטי, הצרכני, ביחסים בין אישיים, בקביעות סדר היום, או בהגברת האלימות? האם ה-תקשורת משפיעה על תפיסת העולם שלנו, על מערכת הערכים והנורמות החברתיות ועל פערי הידע בחברה?

לימודי מבוא ל-תקשורת חזותית
מאפייני ה-תקשורת החזותית העכשווית בעידן המגזינים, הפרסומות, הטלוויזיה, ה-קולנוע והאינטרנט, רעיונות, גישות, מודלים ודרכים מרכזיות ואלטרנטיביות לניתוח ופרשנות של הדימויים, הרטוריקה, דרכי השכנוע והמניפולציות החזותיות ב-תקשורת הפופולארית.

לימודי תקשורת, לשון וחברה
היכולת לתקשר באמצעות השפה היא תכונתו הייחודית ביותר של המין האנושי, ותכונה זו היא העומדת בבסיס יכולתו של האדם לפתח מערכות תקשורת מורכבות, תכונותיה הבסיסיות ביותר של ה-תקשורת הלשונית, בהקשר קוגניטיבי וחברתי, קשרים בין שפה וחשיבה, בין שפה ותרבות, ובין שפה ומבנה חברתי.

לימודי היסטוריה של אמצעי ה-תקשורת
עלייתה של תקשורת ההמונים מהמצאת הדפוס בעולם המערבי באמצע המאה ה 15. התפתחות אמצעי ה-תקשורת השונים: עיתונות מודפסת, קולנוע, רדיו וטלוויזיה.

מוסדות התקשורת
היבטים מוסדיים של אמצעי תקשורת ההמונים, מעמדו של  מוסד התקשורת בחברה דמוקרטית ויחסי הגומלין שבינו לבין מוסדות אחרים בחברה, מאפיינים ומיונים של ארגוני התקשורת, כיצד הם פועלים ובעיקר כיצד מתקבלות החלטות מה וכיצד לשדר ולפרסם, מערכת הפיקוח על מוסדות התקשורת.

לימודי טכנולוגיות מידע ו-תקשורת
היכרות עם מגוון טכנולוגיות ה-תקשורת החדשניות שפותחו בעשורים האחרונים, במרכזן תקשורת מתווכת מחשב בכלל ורשת האינטרנט בפרט, מאפייני היסוד של טכנולוגיות אלה, שימושיהן, ההשלכות הקוגניטיביות, החברתיות והפוליטיות שלהן.

לימודי מבוא ל-סטטיסטיקה
סטטיסטיקה תיאורית - לוחות, הצגות גרפיות, ערכים מרכזיים, מדדי פיזור, ציוני תקן, שימוש בלוחות ההתפלגות הנורמלית, מקדם המתאם וקווי רגרסיה.
הסקה סטטיסטית - משפט הגבול המרכזי לממוצע ולפרופורציה. רווחי סמך ובדיקת השערות סטטיסטיות לפי מדגם מקרי על הממוצע (שונות ידועה ושונות לא ידועה) ועל פרופורציה, ומבחן C 2 לאי תלות.

לימודי שיטות מחקר ב-תקשורת 
הגישות השונות לחקר התקשורת, גישות פוזיטיביסטיות הנהוגות במדעי החברה, כולל מקומם של תיאוריות, מודלים והשערות במערכי המחקר השונים, יסודות המדידה החברתית, חקר הסיבתיות, דגימה, מערכי ניסוי מעבדתיים.

תקשורת המונים בישראל
תיאור וניתוח מפת ה-תקשורת בישראל, תהליכים המרכזיים שעברו עליה מאז הקמת המדינה.   יחסי הגומלין המתפתחים בין אמצעי ה-תקשורת השונים לבין מוסדות שונים בחברה, והממסד הפוליטי.

לימודי דיני תקשורת
המוסדות הרגולטוריים השונים והחוקים השונים, המסדירים את תחומי ה-תקשורת והשידורים בישראל, מעורבות המחוקק והרגולטור בתחום ה-תקשורת האלקטרונית למול העדר מעורבות ב-עיתונות הכתובה ובאינטרנט, החוק והרגולציה בתחומי התקשורת השונים כגון: האתיקה החלה בעיתונות ובשידור האלקטרוני בתחומים שונים, כמו שידורי חדשות, דת, ספורט, ילדים ועוד, תחולת זכויות יסוד על התקשורת כגון חופש הביטוי, הגנת הפרטיות ו-ביטחון הציבור, והאיזונים ביניהן, הסדרתן החוקית של סוגיות כלכליות כגון מונופולים, בעלויות צולבות ומודלים כלכליים לשידורים, הסדרת סוגיות טכנולוגיות כגון: קישוריות וטלוויזיה אינטראקטיבית, הסדרת סוגיות חברתיות כגון: שירות אוניברסלי ושידור ציבורי, ועוד.  

לימודי אתיקה ב-תקשורת המונים
אחד הנושאים המרכזיים שיש להם משמעות עמוקה ויומיומית על העשייה התקשורתית.   מהיבטים שונים כגון: פילוסופיים, חוקיים, ויישומיים.  

מסרים בתכניות בידור לשינוי חברתי
התחום שנקרא "בידור חינוך" ( education-entertainment ), עוסק במסרים המוחדרים למדיה המיועדת לבידור מתוך כוונה להשפיע על עמדות או התנהגות אנשים או קהילות בנושאי חברה, בריאות או רווחה. גישה המיושמת בשיטות שונות על ידי ארגונים במגוון נושאים כולל תכנון משפחה, הגנה על איכות הסביבה, קידום מעמד נשים בחברה ומניעת מחלת האיידס.

גיבורים וסלבריטאים ב-תקשורת הישראלית
תרבות הידוענים של החברה הישראלית על בסיס ניתוח התכנים של התקשורת, כיצד לסווג ידוענים, ההבדל בין גיבור תרבות, גיבור צבאי, כוכב, וכוי, כיצד השתנו הידוענים בחברה הישראלית לאורך שלושים השנים האחרונות ומה תפקידה של הטלוויזיה בשינויים שהתרחשו.

היסטוריה גלובלית של הטלוויזיה
ה-היסטוריה של הטלוויזיה כתופעה גלובלית ולאומית, במישורים: טכנולוגיים, פוליטיים, חברתיים ותרבותיים. ה-היסטוריה של הטלוויזיה הישראלית כדוגמה לקשרים המתמשכים בין דינמיקה לאומית ודינמיקה גלובלית.

האבולוציה של השפה
האבולוציה של האדם, האבולוציה של למידה חברתית, התנהגות תקשורתית במינים אחרים, תהליך רכישת השפה על ידי ילדים, הקשר בין שפה ומבנה המוח, שאלת המולדות הלשונית. התיאוריה חלופית, המשלבת בדינמיקה האבולוציונית מרכיבים גנטיים וחברתיים.  

זיכרון קולקטיבי ו-תקשורת: זוכרים טלוויזיה
כיצד אמצעי ה-תקשורת מעצבים את הזיכרון הקולקטיבי של חברות מודרניות, ושל החברה הישראלית על מגזריה השונים, הזיכרון של צופי הטלוויזיה, האם מדובר בתופעה משפחתית, לאומית, וכיום יותר גלובלית? או, להפך, מקומית. באילו שיטות ראוי להשתמש כדי לחקור את תופעת הזיכרון. מה מייחד את הטלוויזיה לעומת אמצעי תקשורת אחרים מבחינת הבניית הזיכרון הקולקטיבי.

חייהן ומותן של שפות בעולם הגלובלי
תהליכי הגלובליזציה הכלכלית והתרבותית מעלים שאלות מעניינות באשר לגורלן של שפות.   האם אנו עומדים בפני עולם עתידי שידבר אנגלית בלבד? האם רוב השפות, ואולי כולן, ייכחדו? אולי התהליכים הגלובליים יצילו שפות העומדות בפני הכחדה ויחזירו אותן לחיים ? מה יקרה לשפות אתניות ? כיצד תיראה מערכת היחסים בין שפות למדינות לאום ? מה תפקידה של תקשורת ההמונים הגלובלית בתהליכים אלה?

יחסי שפה וחשיבה
ההנחה ששפות שונות מגדירות השקפות עולם שונות עבור דובריהן, הנחה שזכתה לשם "היפותיזת ספיר-וורף", התקבלה לאורך המאה העשרים כאמת מוחלטת על ידי אנתרופולוגים, סמיוטיקאים, חוקרי תרבות ותקשורת. העולם הבלשני, לעומת זאת, התעלם כמעט לחלוטין מההיפותיזה הזו, וראה בה שגיאה בסיסית שאינה ראויה לדיון של ממש. בשנות התשעים, החלו בלשנים, בעלי מודעות חברתית, בניסיון להעניק להיפותיזה זו פרשנות מודרנית ולבחון דרכים ניסיוניות שונות לבחינתה. 

כתוב בעיתון: תקשורת ואידיאולוגיה
החלק התיאורטי של ה-לימודים מטפל בהנחות היסוד הפילוסופיות של חומסקי כגון: הוויכוח בין רציונליזם לפוסט מודרניזם, בשאלת "טבע האדם", הנחות יסוד על ההסדר החברתי בחברה המערבית, המתודולוגיה של ניתוח המציאות הפוליטית, הנביעה והכרעה בין תיאוריות, הניתוח המוסדי של התקשורת ויחסיה עם המערכת השלטונית, קריטריונים לזיהוי דרגת התלות של ה-תקשורת בשלטון.

מדידת מדיה
בעיה קשה בחקר המדיה היא היכולת למדוד בצורה מהימנה ותקפה את המשתנים הקשורים לתופעות השונות. החל ממדידת חשיפה למדיה השונים וכלה ביכולת להעריך הבנה, הנאה, הטיה וכדומה, דרכים ושיטות למדידת היבטים שונים הקשורים במדיה: טלוויזיה, רדיו, עיתונות כתובה, אינטרנט ואמצעי תקשורת ניידים. תופעות כגון: רייטינג, שימוש באינטרנט, ביצוע סקרי דעת קהל, ועוד.

מודלים וז'אנרים ב-עיתונאות
הכרת מודלים שונים וז'אנרים שונים של עיתונאות, תיאור מושגים ועקרונות בסיסיים בעיתונאות, כמו ערך החדשותיות, או דילמת האובייקטיביות, עיתונאות חוקרת, עיתונאות אובייקטיבית, עיתונאות חדשה, עיתונאות מעורבת, עיתונאות ציבורית ועוד.  

לימודי מבוא לרטוריקה
הרטוריקה היא אומנות הנאום, ההשקפות הבולטות בתולדות הרטוריקה, הרטוריקה של העולם העתיק, כפי שבאה לידי ביטוי ביוון וברומי, השקפות רטוריות בולטות במאה העשרים. בין ההוגים: אפלטון, אריסטו, קיקרו, קוואנטילינוס, אוגוסטינוס, בייקון, ניטשה וחיים פרלמן.

עיתונות כלכלית - היבטים תיאורטיים ומעשיים
רעיונות יסודיים מתחום הסוציולוגיה הכלכלית. מערכות כלכליות וההתנהגות הכלכלית של היחיד   מושפעות מההקשר החברתי שלהן, התפתחות העיתונות הכלכלית מבחינה מוסדית והשפעתה על הצרכנים שלה, ה-היסטוריה של ה-עיתונות הכלכלית בעולם ובארץ, ההשפעות של ה-עיתונות הכלכלית על חברות ויחידים.

לימודי תקשורת פוליטית - הפוליטיקה החדשה
רוב המדינות המפותחות בימינו הן דמוקרטיות שה-תקשורת במרכזן. זהו מודל פוליטי חדש, שבו אין התקשורת מהווה גורם חיצוני המשפיע על הפוליטיקה, אלא נעשתה משולבת עם הפוליטיקה, כשהלוגיקה של ה-תקשורת היא המנחה את אופן הפעולה הפוליטית.

לימודי תקשורת בריאות, אתיקה ואחריות
סוגיות של אתיקה ואחריות חברתית עולות בכל תחום בו תחומי ה-תקשורת השונים נוגעים בנושאי בריאות כגון: תקשורת בין אישית בין מטופלים לרופאים או מטפלים אחרים, תקשורת המונים וקבלת מידע בנושאי בריאות ורפואה באמצעות האינטרנט. זכויות בריאות, אחריות עיתונאית בנושאי בריאות, סוגיות אתיות בפרסומת מסחרית ובפרסום והסברה למטרות קידום בריאות.

תקשורת ואיידס
מחלת האיידס מייצגת מגוון נושאים הכוללים עמדות ודעות קדומות כלפי אנשים המשתייכים לכאורה לקבוצות שמייצגות קבוצות סיכון להידבקות במחלה, גישות להסברה ומניעת ההידבקות במחלה או הטיפול בה, והשפעת החולי על אוכלוסיות רחבות מבחינה תרבותית, חברתית וכלכלית, סוגיות בתקשורת במצבים אינטימיים המשפיעות על התפשטות ומניעת ההידבקות במחלה, סוגיות הקשורות לתרבות, תקשורת ואיידס, פיתוח והפצת מסרים בתקשורת ההמונית בנושא האיידס, כולל מסעות הסברה, הצגת האיידס בשידורי רדיו וטלוויזיה בידוריים, וכיסוי נושא האיידס כנושא חדשותי.

לימודי תקשורת וקידום בריאות
התקשורת מהווה חלק בלתי נפרד מקידום בריאות הציבור, הן ברמת השפעה על עמדות והתנהגות הפרט והן בהשפעה על נורמות חברתיות, ערכים, מנהגים ומדיניות.
כיצד נושאי בריאות מוצגים בתכניות טלוויזיה, בסרטים, ב-עיתונות ובפרסומת מסחרית, סוגיות בהקשר לפרסום של סיגריות ו"אוכל זבל".  גישות של שימוש במדיה המונית להשפעה על מדיניות לקידום בריאות בשיטות של "בידור חינוך" או בשיטות של "שיווק חברתי" לקידום בריאות: האם וכיצד רותמים שיטות שיווקיות מסחריות לקידום בריאות, תוך דיון  בתקשורת באסטרטגיות וטקטיקות כגון שכנוע, הצגת סיכונים והפחדה, גישות של נורמות חברתיות, סוגיות אתיות וגישות של שיתוף והעצמה. הגישה של "אוריינות בריאות", אתגרים חדשים בתקשורת לקידום בריאות הקשורים לערוצי מדיה חדשים כגון:  אינטרנט, טלפונים סלולריים ומשחקי מחשב.

לימודי תקשורת ו-ביטחון לאומי
המתח שבין ערך חופש העיתונות לבין ערך הביטחון הלאומי. יחסי הגומלין שבין החברה, הצבא והמלחמה, לבין התקשורת הישראלית.

המלחמה של כולם
ניתוח הדימוי של מדינת ישראל ושל "פלשתינה" בעיתונות הכתובה, בארצות המערב, עבודתם של הכתבים הזרים בירושלים ואופן ייצור החדשות שהם מספקים.

חדשות בעידן הגלובליזציה
היבטים של חדשות בתקופה בה מושגי המרחב והזמן כמעט ואינם מגבילים את התפוצה של החדשות, החשיפה להן וצריכתן, טיפולוגיה של חדשות גלובליות, בעיקר בטלוויזיה וב-עיתונות המקוונת, ארגונים ורשתות בינלאומיים המייצרים ומספקים חדשות, תכני חדשות, חדשות פנים כנגד חדשות חוץ, סוגיות הקשורות לעניין שיש לציבור בחדשות ויכולתו להתמודד עמן כפי שהן מובאות במדיו השונות.

חדשות וסוציאליזציה של ילדים ובני נוער
מקומן של החדשות באמצעי ה-תקשורת השונים בחייהם של ילדים ובני נוער בישראל: מהי מידת החשיפה שלהם לחדשות מסוגים שונים, מהן ההשלכות הרגשיות, הקוגניטיביות והחברתיות של חשיפה לחדשות ומהו התפקיד שממלאות החדשות בסוציאליזציה שלהם לאזרחות פעילה ומעורבות חברתית, התייחסותם של ילדים ובני נוער לקונפליקטים ב-מזרח התיכון ובאזורים אחרים בעולם, מידת האמון שהם נותנים בעולם המבוגרים ורצונם להיות שותפים לתהליכי שינוי.

מסעות הסברה ציבוריים ושיווק חברתי
מסעות הסברה ציבוריים שמטרתם להשפיע על עמדות, אמונות והתנהגות של אנשים בתחומים חברתיים ובריאותיים שונים כגון: איכות הסביבה, קידום בריאות, מודעות לזכויות אחרים. תיאוריות ומודלים של השפעה על עמדות והתנהגות, המשמשים כבסיס לפיתוח והערכת מסעות הסברה בסקטור הציבורי תוך גישה של שיווק חברתי, גישות ביקורתיות וסוגיות ערכיות ואתיות בהקשר להסברה והשפעה על קבוצות ואוכלוסיות באמצעות גישות שיווקיות. ההבדל בין מסעות הסברה בנושאים חברתיים לעומת פרסום ושיווק של מוצרים מסחריים.

לימודי תקשורת כתובה: כתב, דפוס וטקסט דיגיטלי
השימושים השונים בכתיבה ב-תקשורת מתווכת מחשב, מצ'אטים למיניהם ועד לאתרי אינטרנט המעצבים מחדש את תפיסותינו בנוגע לאופייה והשלכותיה של ה-תקשורת הכתובה. יש המשווים את השפעותיה וחשיבותה של הכתיבה הדיגיטלית לאלה של טכנולוגיית הדפוס, ואף לאלה של הכתב עצמו. ההשלכות הקוגניטיביות, התרבותיות, החברתיות והפוליטיות של הכתב והדפוס.

דימויי נשים וגברים ב-תקשורת
יישום תיאוריות פמיניסטיות לחקר דימויי נשים וגברים ב-תקשורת המשודרת והכתובה והקשר בינם ובין ממדים שונים של מעמד האישה בישראל וסוגיות חברתיות מרכזיות אחרות כדוגמת לאומיות ומשפחה. סוגיות שונות כדוגמת פרסומות, חדשות, סדרות, תעמולת בחירות, תכניות אירוח וספורט בכלים תיאורטיים ומחקריים, מגמות של שינוי חברתי והשלכותיהן על התקשורת.

היבטים חברתיים של טלפוניה ניידת בישראל
בשנים האחרונות תופסים אמצעי התקשורת הניידים בעיקר הטלפון הסלולרי מקום חשוב בקשר שבין אנשים.

לימודי סוציולוגיה של מקצועות ה-תקשורת
עבור הקהל, העיסוק ב-תקשורת הוא בראש ובראשונה מקצוע של מנחי בידור, מגישי חדשות וכוכבי קולנוע. למעשה מהווה ה-תקשורת פעילות קולקטיבית מורכבת של מקצועות רבים. באמצעות כלים שפותחו ע"י ה-סוציולוגיה של המקצועות, הכשרה וסוציאליזציה של מקצועות התקשורת, בייחודן וביחסים ביניהן. כיצד משפיעים שינויים טכנולוגיים, קשרים עם הקהל ויחסים עם פוליטיקאים על הפעילות המקצועית של העוסקים בתקשורת.

קהילות וירטואליות
ב-10 השנים האחרונות מתפתח על גבי רשת האינטרנט מגוון רחב של מסגרות חברתיות חדשות, אשר זכו לתואר קהילות וירטואליות, הסוגים שונים של קהילות כאלה, השוואה למסגרות אחרות, אשר אינן מושתתות על תקשורת מתווכת מחשב, האם מערכות קשרים אלה אכן מהוות קהילות, ובאיזה מובן הן וירטואליות.

שיח ציבורי, שיתוף אזרחים ו-תקשורת
בלימודי ה-תקשורת נושא השיח הציבורי והאופן בו ניתן לשתף אנשים בשיח זה ולהשפיע על מדיניות הוא בעל השלכות תיאורטיות ופרגמאטיות. הערוצים והשיטות בהם נעשים כיום ניסיונות שונים בארץ ובעולם לשתף אזרחים בדיונים ציבוריים ובתהליכי קבלת החלטות בנושאים שנוגעים בחיי הפרט, הקהילה או המדינה, תוך התייחסות לסוגי תקשורת. מודלים שונים של שיתוף תוך הקשר לתיאוריות של הוגים מתחום התקשורת בנושא השיח הציבורי, יישומם בנושאים כגון: טלוויזיה קהילתית, עיתונות ציבורית, איכות הסביבה, תכנון, מדיניות בריאות, טכנולוגית חדשות ו-תקשורת קהילתית.

דיבור מול קהל
הבנת תהליך תקשורת המתבצע על ידי התבטאות בציבור. נאומים וכיוונם לקהלים ספציפיים.   פיתוח היכולת להעביר מסרים יעילים תוך זמן קצוב, התמודדות בפחד מפני קהל, ההבדלים בין תקשורת בעל פה ו-תקשורת בכתב, ברטוריקה, במיון נאומים, בנאומי מידע, ובנאומי שכנוע.

יחסי ציבור ודוברות עסקית למתחילים
הטכניקות האקטיביות שעומדות לרשות הדובר ויועץ ה-תקשורת כדי לקדם אינטרסים שיווקיים ותדמיתיים באמצעות המדיה, מקצוע יחסי הציבור בתמהיל השיווק לעומת הפרסומת ואמצעים אחרים. אתיקה שבין דובר לעיתונאי, שיטות מדידה לאפקטיביות מסעות יחסי הציבור השונים.

לימודי יסודות הפרסום
עקרונות העבודה בתחום ה-פרסום, התנסות מעשית עם תהליכי החשיבה, התכנון והביצוע המקובלים במשרדי פרסום בארץ ובעולם, מבוא לפרסום - הלכה למעשה, מותגים, תהליך יצירת האסטרטגיה הפרסומית, תרגום האסטרטגיה הפרסומית לקונספט פרסומי, אסטרטגיית המדיה, ז'אנרים בפרסום, אתיקה בפרסום.

יצירתיות - תקשורת כמעשה אמנותי
מיומנויות יצירתיות, מחשבתיות, רגשיות וטכניות, באמצעות פיתוח הקשרים אסוציאטיביים תרבותיים רחבים, בהכנת תכנית (תרבות, אמנות, חברה, מדע) רחבת היקף ברדיו.
מושג תקשורת אמצעי להעברת אינפורמציה (חדשותית בעיקר)   להיות ה-תקשורת אמצעי אמנותי משפיע, מכוון, מקנה דעת, ומענג רגשית במקביל לאמנויות אחרות כמו קולנוע, תיאטרון, ספרות ומוסיקה. 
שיטות עבודה: בחירת הנושא, איסוף החומר, קריאה ולימוד, שיחות רקע, הכנת הראיון והכוונתו למשתתפים הרלוונטיים, נושא הנבחר, ביצוע הראיון עצמו סוג הראיון, ארכו, הדגשים, שימת לב לפרטים טכניים במהלך הראיון, עריכת החומר תוך שילוב של מוסיקה, קטעי קריאה, משתתפים נוספים, חומר ארכיוני, ניצול המדיום הרדיופוני במלואו, היבטים טכניים בעריכה, שיטות ודרכים שונות לראיון האישי לעומת ניהול רב שיח.
תפקיד המוסיקה בתכניות מלל, המוסיקה כטריגר, כמניע, כליווי, כמשרת אווירה, הבחירות המוסיקליות ואופן השימוש בהן באמצעי הרדיו השונים, תוך דיאלוג מתמיד עם החומרים המילוליים ליצירת משמעויות חדשות בעלות ייחוד אינטלקטואלי ורגשי .
מבחן המציאות: דילמות והחלטות בסיקור עיתונאי  
מהם השיקולים המנחים עיתונאים בעת עבודתם? אילו לחצים, מגבלות וקשיים מופעלים עליהם במציאות וכיצד הם משפיעים על התוצר התקשורתי? בחינה מעשית של מקרי מבחן של סיקור עיתונאי, באמצעות ראיונות עם עיתונאים וגורמים מעורבים נוספים, נקודות המפגש בין התיאוריה למציאות ובין הרצוי למצוי.

עריכת חדשות ב-עיתונות
עבודת דסק החדשות בעיתון יומי. שיקולי עריכה, עריכת ידיעות חדשותיות ועריכת עמודי חדשות, מקורות המידע, העריכה כפעולה אקטיבית יצירתית, הפתיח, פעולת השכתוב, שיקולים גרפיים ועוד.

לימודי צילום למתחילים
הכלים של הצלם? כיצד משפיעות החלטותיו על משמעות ה-צילום? איך עורכים תצלום? שפת ה-צילום, צילום תיעודי הכולל צילום עיתונות וצילום לא תיעודי.

לימודי צילום למתקדמים
שפת ה-צילום, על אפשרויותיה השונות: האם צילום הוא העתק של מציאות קיימת או המצאה של מציאות חדשה? צילום מתוך שליטה, צילום מתוך אי שליטה, צילום כמטאפורה, יצירת אובייקט לצורך הצילום. כיצד עורכים צילומים, מה בוחרים, מה מניחים בצד, מתי צילום הופך לפרובוקציה.
 
לימודי רעיונאות - קופירייטינג
תפקיד הקופירייטר במשרד הפרסום, מושגים בסיסיים בפרסום, כתיבת סיסמאות, ג'ינגלים, מודעות לעיתון ותסריטים.

נושאים קרובים:
רשתות תקשורת מחשבים