בחר סוג תעודה:
בחר תחום לימודים:
בחר מסלול לימודים:
השאר/י פרטים ויועץ לימודים אישי יצור איתך קשר תוך דקות בטלפון! או התקשר/י לטלפון
072-2727300. השירות הינו חינם!
 
הריני מאשר/ת קבלת מידע פרסומי מאתר זום

אנציקלופדיית המקצועות

לימודי סוציולוגיה ואנתרופולוגיה

 
לייעוץ לימודים לחץ/י כאן או התקשר: 072-2727300
 
 

שתי המילים: סוציולוגיה ואנתרופולוגיה מכילות מידע אנושי רחב ועצום. מדובר על תחומים מעניינים ומרתקים המסייעים ככלי עבודה הכרחיים במקומות תעסוקתיים רבים. בוגרי לימודי סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, מסיימי תואר ראשון, מרחבים אופקים בתחומי דעת הנוגעים בתרבות, חברה, משפחה, מנהגים קהילתיים ועוד.
קרא עוד

 
 

סוציולוגיה ואנתרופולוגיה- לימודים לתואר ראשון

לימודי סוציולוגיה ואנתרופולוגיה - תואר ראשון

שתי המילים: סוציולוגיה ואנתרופולוגיה מכילות מידע אנושי רחב ועצום. מדובר על תחומים מעניינים ומרתקים המסייעים ככלי עבודה הכרחיים במקומות תעסוקתיים רבים. בוגרי לימודי סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, מסיימי תואר ראשון, מרחבים אופקים בתחומי דעת הנוגעים בתרבות, חברה, משפחה, מנהגים קהילתיים ועוד. התחומים נלמדים יחדיו משום ההדדיות הרבה הקיימת ביניהם.
ניתן ללמוד תואר ראשון בתחום במכללות רבות בארץ. לימודי סוציולוגיה ואנתרופולוגיה נחשבים כחלק ממדעי הרוח, מוגשים כחלק מהתואר הראשון במדעי הרוח או כהתמקצעות נפרדת במסלול לימודי סוציולוגיה ואנתרופולוגיה במסגרת תואר ראשון.

תחומי עניין

מסלול לימודי סוציולוגיה ואנתרופולוגיה עבור תואר ראשון מבוסס על כמה וכמה קורסי יסוד: מבוא לאנתרופולוגיה, המציג שאלות ומעלה דילמות עכשוויות ואקוטיות בעולמנו, הנוגעים בזיקה בין התרבות ודרך הטבע, התהליכים החברתיים והפרשנות הניתנת לגביהם, השפעת האתיקה ועוד.
מבוא לסוציולוגיה, המציג תאוריות בסיסיות מבוססות מחקרית, המשלבות את החשיבה הסוציולוגית כגון נושאים בוערים על סדר היום הציבורי, מתודות חשיבה בתחום הסוציולוגי המנחים החלטות חברתיות, מדיניות וכולי.
היסטוריה של מדעי החברה, העוסק בכל הידוע באשר לתפיסת הטבע האנושית (יושר וצדק, ריבונות, כוח ושררה, ועוד). סוגי התיאוריות הקיימים במישור הסוציולוגי הקלאסי, לדוגמה: יחיד וחברה, ותיאוריות סוציולוגית כיום. קיימת גם התייחסות ספציפית לחברה הישראלית בראי האנתרופולוגיה והסוציולוגיה מבחינה היסטורית, חברתית ומדינית ומבחינות נוספות.
מבוא לשיטות מחקר, המסייע בהקניית כלים הכרחיים במחקרים אמפיריים הנדרשים בתחום, ועוסק בשילוב בין התאוריה לבין המחקר בדרך להסקת המסקנות, התכנון של המחקר על כל היבטיו (נתונים, כלי מחקר וכולי), שיטות מחקר כמותי כגון בדיקת השערות, רגרסיה, מתאם, סיוע ממוחשב וכולי.

תנאי קבלה ללימודי התואר הראשון בתחום

חלק ממוסדות הלימודים, לדוגמה אוניברסיטת אריאל דורשים ציון פסיכומטרי וציון ממוצע של מבחני הבגרות, חלקם משלבים זאת בראיון אישי, מוסדות לימוד אחרים מקנים את האפשרות ללמוד ללא ציון פסיכומטרי. במקרה זה קיימים תנאים אחרים נדרשים:
ציון ממוצע מסוים של תעודת הבגרות, גיל מסוים, הצלחה במבחן פנימי של המוסד הלימודי, ראיון אישי, או ועדת קבלה. קיימים מוסדות לימודים הפתוחים לקהל הרחב באשר הוא, ללא דרישות מינימאליות. מומלץ לברר בכל מוסד לימודי.

הכין ניתן למצוא תעסוקה?

ראשית, חשוב לציין כי קיימת האפשרות להמשך התפתחות ולימודים במישורים אלו במגוון נושאים נושקים. מעבר לכך, בוגר תואר ראשון בתחום הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה יכול למצוא את מקומו בתחומי מחקר שונים, במשרות הוראה, או לחילופין להתברג ככוח איכותי ומשמעותי בחברות השמה ובחברות כוח אדם, וכמו כן בעמותות ובארגונים חברתיים.
לסיכום, תחום מדעי הרוח מציע מסלול ייחודי המתמקצע בתחום האנתרופולוגיה והסוציולוגיה ופותח דלת לעולם מעניין הנוגע בהתפתחות המין האנושי וההשלכות של ההתנהגויות שלו על עולמנו. אשכולות מידע אלה מאפשרים קידום בחברות כשכירים או פנייה למגזר הפרטי בתחום הניהול וההדרכה. חשוב לציין כי ניתן ללמוד תואר ראשון מן המניין במוסדות המוכרים בהתאם לתנאי הקבלה, ויש כמה וכמה מהם, המספקים את ההזדמנות לגשת ללימודים בתחום ללא צורך בציון הפסיכומטרי על פי תנאים מוגדרים מראש.

 
 

סוציולוגיה ואנתרופולוגיה – לימודים לתואר שני


לימודי סוציולוגיה ואנתרופולוגיה - תואר שני

סיימת תואר ראשון בתחום? אתה מעוניין להמשיך וללמוד?  מה דעתך על לימודי סוציולוגיה ואנתרופולוגיה במסגרת תואר שני? אין ספק כי הדרך להתמקצעות בכל תחום מבוססת על ידע רב ועשיר, וניסיון משמעותי. לימודי סוציולוגיה ואנתרופולוגיה במסגרת תואר שני מעמיקים כל כלי, תאוריה, שיטת מחקר וניתוחי תאוריות למיניהן שנעשו במסגרת התואר הראשון.

תחומי לימוד במסגרת תואר שני

המטרה היא להבין כיצד החברה האנושית נוהגת ומדוע היא פועלת כך. התרבות, המבנה החברתי, הפערים הקיימים בחברה, יחסי השלטון והכוח, האפליה ועוד. כל אלה הם רק טיפה בים המידע בו מועשר סטודנט תואר שני במסגרת לימודי סוציולוגיה ואנתרופולוגיה המכינים אותו לביצוע מחקר פרטי.

מעוניין להתקבל?

תואר שני בתחום נדרש בתנאי קבלה מסוימים בסיסיים, אם כי כל מוסד לוקח את ההגדרה הזו מעט אחרת. ברוב המקרים יידרש מבוגר תואר ראשון בלימודי הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה להציג תעודת גמר הכוללת ציון מינימום 85.
במקרה בו מעוניין בוגר תואר ראשון בתחום אחר בהמשך לימודים בתחום זה, הוא יידרש להשלמה בהתאם לתואר המצוי בידיו ובהתאם להחלטה של ועדת הקבלה המטפלת בבקשתו. חשוב לציין כי סטודנט שלא למד כלל את הקורסים הנוגעים בתחומי הסטטיסטיקה ושיטות המחקר, הוא יחויב ללא קשר לשאר השלמות שיש לו, להשלים קורסים אלה על מנת להמשיך בלימודי התואר השני. לעתים ניתן לשלב השלמות אלה במסגרת השנה הראשונה של לימודי התואר השני.

מסלול לימודים

מוסדות הלימודים בארץ מגישים, רובם, תכנית לימודים במסלול לימודי סוציולוגיה ואנתרופולוגיה לשנתיים. חשוב לציין כי מדובר על מסלול ללא כתיבת תזה. במקרה בו מעוניין הסטודנט לכתוב תזה במהלך לימודי בתואר השני, הוא יתבקש להגיש את התזה לכל המאוחר בשנתו השלישית ללימודיו.
בוגרי לימודי תואר שני בתחום האנתרופולוגיה והסוציולוגיה זכאים לתעודת מוסמך בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה. חלק מהמוסדות הלימודיים בתחום פותחים את שעריהם לתכניות לימוד שונות במקצת ועדיין באותו תחום. במקרה זה תישא התעודה את שם המסלול. לדוגמה: תכנית התמחות בתחום הסוציולוגיה של החינוך תזכה את לומדי המסלול בתעודה בה ייכתב: מוסמך בתחום הסוציולוגיה של החינוך, וכן הלאה.

אופציות תעסוקתיות

התואר השני מקנה כלים מעשיים הנוגעים בסקרי דעת קהל, ביצוע מחקרים בתחום האנתרופולוגיה והסוציולוגיה, והרחבת הכלים לתפקידים יישומים בשטח מאוחר יותר. בוגרי לימודי סוציולוגיה ואנתרופולוגיה - תואר שני, נדרשים במערכות תפעוליות במיוחד במגזר הציבורי בעמדות מפתח שונות.
בנוסף הם נדרשים בארגונים ללא מטרת רווח, בתפקידי ייעוץ בתאגידים, בחברות ובעמותות. גופים ממשלתיים רבים, משרדים ציבוריים, מועצות מקומיות וכן מערכת החינוך עצמה מעסיקים בוגרי תואר שני בתחום האנתרופולוגיה והסוציולוגיה.
לסיכום, תואר שני מוגש על תשתית קיימת של התואר הראשון, ולכן יכול להעניק מידע מעמיק יותר כשמטרתו היא - יצירת מומחיות במישור האנתרופולוגיה והסוציולוגיה המאפשרת התפתחות ומחקר עצמאי פרטי או עבור מגזרים שונים.

 
 

בין נושאי הלימוד (סילבוס) לתואר ראשון בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ניתן למצוא:

 מבוא ל-לימודי סוציולוגיה
הצגת מגוון המושגים, והסוגיות המחקריות מהם מורכבת הדיסציפלינה הסוציולוגית, יישום שיטות סוציולוגיות לתופעות ובעיות מרכזיות בחברה הישראלית ובעולם.

מבוא ל-לימודי אנתרופולוגיה
ה-אנתרופולוגיה החברתית תרבותית היא תחום מדע המשופע בזרמים תיאורטיים. הזיקה שבין ה"טבעי" לבין "התרבותי" בעיצוב דפוסי הקיום החברתי, תהליכי מיסוד חברתיים ובגישות פרשניות שונות לאופי האינטראקציה החברתית.

לימודי מקורות היסטוריים ואינטלקטואליים של מדעי החברה
בעיות ודילמות מרכזיות, וסוגיות יסוד, העומדות בבסיס ההגות של מדעי החברה. הקשר בין הקונטקסט ההיסטורי חברתי לבין התפתחותם של הרעיונות, סוגיות, כגון "חירות מול שוויון"; "דימוי מול מציאות"; "חברה מול יחיד" , בהתפתחות המדעים, במורשת המהפכה הצרפתית, חברת השוק והמדינה המודרנית.

לימודי מבוא ל-סטטיסטיקה
סטטיסטיקה תיאורית - לוחות, הצגות גרפיות, ערכים מרכזיים, מדדי פיזור, ציוני תקן, שימוש בלוחות ההתפלגות הנורמלית, מקדם המתאם וקווי רגרסיה.
הסקה סטטיסטית - משפט הגבול המרכזי לממוצע ולפרופורציה. רווחי סמך ובדיקת השערות סטטיסטיות לפי מדגם מקרי על הממוצע, שונות ידועה ושונות לא ידועה, פרופורציה, ומבחן  C 2  לאי תלות.
 
לימודי תיאוריות סוציולוגיות קלאסיות
תורות עיקריות בחשיבה הסוציולוגית הקלאסית, לרבות אלה של קונט,  מרקס, דורקהיים, ובר, זימל, פארטו, ומיד. ניתוח בעיות מהותיות כגון האבחונים של משברי המודרניזציה והדמוקרטיזציה, האנומיה, מלחמת המעמדות, כריזמה והביורוקרטיזציה, בעיות המתודה הסוציולוגית, הגדרת מהותו של ההסבר הסוציולוגי כגון התפישה של היחס בין היחיד והחברה, מהות הסדר החברתי, הקונפליקט, השנוי והמיסוד החברתיים.

לימודי תיאוריות סוציולוגיות בנות זמננו
גישות ואסכולות תיאורטיות בולטות ב-סוציולוגיה בת זמננו, אשר התפתחו ב-60-50 השנים האחרונות, הן בארה"ב והן במערב אירופה. תיאוריות מהסוג ה"ריאליסטי", תיאוריות מהסוג ה"קונסטרוקטיביסטי", תיאוריות ברמת המיקרו ותיאוריות ברמת המאקרו

לימודי סוציולוגיה של החברה הישראלית
האלמנטים הסטאטיים והדינמיים בחברה הישראלית, מבוא היסטורי סוציולוגי, פוליטי ודמוגרפי החיוני להבנת תהליכים עכשוויים בחברה הישראלית, השסעים והקונפליקטים המרכזיים בחברה הישראלית: בין עניים לעשירים, בין מזרחיים לאשכנזים, בין יהודים לערבים, ובין דתיים לחילוניים.

לימודי חינוך וחברה
הזיקה שבין ארגוני חינוך והמבנה החברתי, מערכת הקשרים בין החינוך הפורמלי והריבוד החברתי, היבטים חברתיים של תהליכים הקשורים בלמידה והמתמקדים בבתי הספר. הגישות שונות של החינוך הפורמלי וזיקתו לריבוד החברתי, היבטים חברתיים של תכניות לימודים והוראה, מסגרות הזדמנות שנייה, החינוך הדתי והשלכותיו החברתיות. דילמות הקשורות בקביעת מדיניות חינוך כגון: אינטגרציה בחינוך, אוטונומיה בית ספרית, בחירת בתי ספר, התרחבות החינוך הגבוה, מנקודת ראות סוציולוגית.

לימודי יסודות ה-פסיכולוגיה החברתית
תחומי העיסוק העיקריים של ה-פסיכולוגיה החברתית וגישתה לנתונים ובדיקתם, מושגי יסוד מהנושאים העיקריים מה-פסיכולוגיה החברתית ובהם: השפעת הקונטקסט הקבוצתי והתרבותי על הפרט והתנהגותו, ציות וקונפורמיות, והתנהגות תוקפנית, גישות תיאורטיות בסיסיות שמהוות בסיס לאינטגרציה של הנושאים השונים. סוציאליזציה והתפתחות "העצמי"; תקשורת ושפה, תפיסה חברתית וייחוס, ערכים, עמדות והתנהגות, אלטרואיזם, עזרה ותוקפנות, השפעה חברתית, קונפורמיות וציות, יחסי גומלין חברתיים, שיתוף פעולה וקונפליקט, התנהגות הפרט בקונטקסט הקבוצתי.

לימודי מגדר ו-חברה
ההבניה החברתית של מגדר וזהויות מגדריות, ויבחן את הארגון החברתי של אי שוויון מגדרי בתחומים מרכזיים של הסדר החברתי כגון, משפחה, פוליטיקה, כלכלה וריבוד, צבא, רב גוניות של השיח הפמיניסטי ונקודות המפגש שבין מגדר, גזע, אתניות, לאום ומעמד.

משפחה וחברה
נושאים מרכזיים הקשורים בחקר המשפחה תוך התמקדות בקשר שבין תהליכים בתוך המשפחה לבין תהליכים חברתיים כלכליים ופוליטיים בחברה הרחבה, התהליכים ההיסטוריים המרכזיים שהוליכו לשינויים במבנה המשפחה, התיאוריות המרכזיות העוסקות במשפחה, תהליכים דמוגרפיים הקשורים במשפחה, נישואין, גירושין וילודה, מבנים משפחתיים אלטרנטיביים, חלוקת העבודה בתוך המשפחה והקשר שלה למעמדן של נשים במשפחה ובחברה, והשפעתה של המדיניות החברתית על המשפחה ועל היחסים בתוכה.

לימודי משפט ו-חברה
ניתוח המערכת המשפטית ואופי החשיבה המשפטית, תוך העלאת סוגיות סוציולוגיות כגון: נגישותן של קבוצות שונות למערכת המשפט, אפשרות השימוש בחוק כאמצעי לשינוי חברתי, מנגנון המנציח יחסי כוח ואי שוויון, הקשר בין חוק כמנגנון שליטה וכמערכת ידע מקצועי.

עירוניות ו-חברה
הזיקה בין שתי תופעות חברתיות מרכזיות: עירוניות וגלובליזציה. מהי העירוניות כאורח חיים וכיצד היא משתנה בעידן הגלובליזציה? ניתוח תהליך הגלובליזציה,   תפקיד ערים כאתרים אסטרטגיים של תהליך הגלובליזציה, ההשלכות של תהליכי הגלובליזציה על המבנה הכלכלי, חברתי ופוליטי של ערים, והשינויים המתחוללים ביחסים בין ערים ומדינות בעידן הגלובלי, תפקיד שירותים עסקיים בכלכלות עירוניות וגלובליות, בצמיחת מושג האזרחות המקומית ובמשטרי משילות עירוניים חדשים.

לימודי פוליטיקה וחברה
הסוציולוגיה הפוליטית עוסקת בקשר שבין חברה ופוליטיקה, גישות תיאורטיות מרכזיות, מושגי יסוד בסיסיים ומהלך השתנותם בהקשרים הסוציו היסטוריים השונים שהתהוו מאז המאה התשע עשרה. שאלות יסוד כגון: מהי פוליטיקה ומהי שליטה, מהן צורות בסיסיות של התארגנות פוליטית, מהו מבנה הכוח בחברה, טיב מערכת היחסים בין מדינה לחברה, אופי מדינת האומה ומתחרותיה, וצורות חדשות של פוליטיקה בעידן הגלובליזציה.

ריבוד ואי-שוויון
המושג ריבוד חברתי מתייחס לתהליכים המוסדיים המגדירים טובין מסוימים כבעלי ערך ומבוקשים, לכללים על פיהם מוקצים טובין אלה לתפקידים ולקטגוריות חברתיות שונות ולתהליכי המוביליות המאפשרים מעבר בין התפקידים השונים בחברה, תופעה של אי שוויון חברתי וכלכלי ובמוסדות החברתיים המחוללים את ההתפלגות הלא שוויונית של טובין

לימודי תיאוריות סוציולוגיות של ארגונים
סקירת התחום הקרוי "סוציולוגיה של ארגונים". מתמקד בתיאוריות האדמיניסטרטיביות הראשונות, בתיאוריות פוליטיות, בתיאוריות המערכות, בתיאוריה המוסדית, בתיאוריה האקולוגית ובתיאוריה הריבודית. תופעות כמו מבנה ארגוני, חלוקת עבודה, היררכיה ובירוקרטיה ועוד.

לימודי תרבות וחברה
גישות סוציולוגיות לחקר התרבות, הקשר החברתי של האמנות והתרבות הפופולרית, אופייה של האמנות כפעילות קולקטיבית, המוסדות וההקשר הקולקטיבי ארגוני של היצור התרבותי, התפקיד החברתי של התרבות והאמנות, תרבויות טעם, ביקורתיות, ובעיקר היחסים בין התרבות הפופולרית והתרבות הגבוהה.

אי שוויון בראי תיאורית הפרקטיקה וב-סוציולוגיה של חיי היום יום
אי שוויון בחברה מתואר על פי רוב במונחים מקרו-סוציולוגיים: מבנה ריבודי, תהליכים היסטוריים, שינויים דיסקורסיביים וכדומה, משמעות אי השוויון בחיי היום יום הלכה למעשה, כיצד מסומנים גבולות חברתיים בחיי היום יום? כיצד שחקנים חברתיים מבינים את מיקומם היחסי בחברה ואת מיקומם של האחרים? כיצד הם מצדיקים את המבנה הריבודי, כפי שהוא נתפס על ידיהם, או מתנגדים לו? במה כרוכה יכולתו של הפרט לחצות בפועל גבולות חברתיים, מעמדיים ותרבותיים? אילו יבחנו לאור תיאוריית הפרקטיקה והסוציולוגיה של חיי היום יום

בין המינים: מבוא לתיאוריות פמיניסטיות עכשוויות
שילוב מושגי יסוד של המחשבה הפמיניסטית עם הנושאים העכשוויים בהם עוסקות התיאוריות הפמיניסטיות. מושגים שבבסיס המחשבה הפמיניסטית כמו מגדר, "הסוד הנשי", המרחב הפרטי והמרחב הפומבי ועוד, מקומו של הגוף בתרבות, השתנות תפישת המציאות ממילולית לויזואלית, המצאת ההיסטוריה הנשית ועוד, ייצוגי נשיות וגבריות בתרבות, תהליכי ההשתנות של ייצוגים אלה, קליטת העולם, כיצד מפענחים גברים ונשים את העולם? כיצד הן והם קוראים ומפרשים טקסטים תרבותיים? כיצד הקליטה של טקסטים הופכת אותם למה שהן?

בין מסורת למודרנה בזירה הישראלית
השסע הדתי בין דתיים לחילוניים.שורשיו של שסע זה, ביטוייו והשלכותיו העכשוויות על החברה הישראלית ועל החברה הדתית בה. מנקודת המבט סוציולוגית היסטורית ואנתרופולוגית. הצורות הדתיות והחילוניות המתקיימות בחברה, מה הם גבולותיו של הדיון בשסע הדתי, האם כולל הוא מיעוטים לאומיים ואתניים?

  הגירה ומדינת הלאום
תופעת ההגירה, במדינת הלאום המודרנית, הזיקה ההדוקה שביניהן. מגמות וסוגי הגירה בתקופה המודרנית, גישות תיאורטיות ב-מדעי החברה על הגירה, והאתגרים השונים שתופעת ההגירה מציבה בפני מדינת הלאום המודרנית. האופן בו הגלובליזציה של ההגירה משפיעה על שלושת היסודות העיקריים של מדינת הלאום המודרנית: ריבונות, אזרחות וזהות לאומית.

היבטים חברתיים של עוני
סוגיית העוני מנקודת ראות סוציולוגית, התייחסות לאיתור העניים בחברה, תנאי חייהם, ודרכי ההתמודדות עם עוני הן מנקודת ראותם של הפרטים והן מנקודת ראותה של החברה. סוגיות תיאורטיות ומחקריות השופכות אור על הגורמים לעוני, משמעות החיים בעוני והשלכותיו לטווח הארוך.

לימודי מבוא לפילוסופיה פמיניסטית: מחשבות נשים
האם מגלמת תפיסת האדם המערבי דימוי אידיאלי של גבריות? האם אישה נכללת בהגדרות אלו? האם ייתכן אידיאל שונה של אנושיות וסובייקטיביות?   כיצד המודל המדעי והתפישות האפיסטמולוגיות שבבסיסו קשורות למציאות חברתית? אילו מודלים של ידע מאפשרים יחסים חברתיים צודקים יותר? מהו שיפוט מוסרי הרואה בהתנסות, ההיסטוריה והעמדה החברתית של נשים כר לגיטימי ופורה לשיפוטים מוסריים?   למה למעשה צריכות לשאוף נשים האם לשוויון ואולי להכרה בהבדל? האם אלו בהכרח סותרים?

לימודי רפואה ופיקוח חברתי
הרפואה המודרנית ביססה מעמדה במאה ה-20 כאחד מהמוסדות החברתיים רבי העוצמה האמונים על הגדרת הגבול בין "בריאות" ו"חולי", "נורמליות" ו"אב נורמליות", ועל הטיפול במגוון רחב של "ליקויי גוף ונפש". ההיבטים הפוליטיים, מוסדיים, ארגוניים ומקצועיים של השיח הרפואי, תוך הצגת מושגי יסוד ודיון בסוגיות נבחרות ב-לימודי סוציולוגיה ו-לימודי אנתרופולוגיה של הרפואה.

לימודי מבוא לאוכלוסייה ותהליכים דמוגרפיים בישראל
אוכלוסיית ישראל, פסיפס דמוגרפי היום ובסמוך להקמת המדינה, מדינת היהודים, מדינת מהגרים, גלי העלייה, ערבים בישראל פריון וגידול אוכלוסייה לפי דת, פריון היהודים ממוצא אתני לדתיות, מבנה גילים של היהודים גורמים והשלכות, תמותה בישראל- שווים לפני המוות? יהודים וערבים בישראל, נישואין, גירושין ודפוסי מגורים של משפחות בישראל.

לימודי סוציולוגיה סביבתית
יחסי הגומלין בין הסביבה הפיזית לבין הסביבה החברתית, בין מערכות אקולוגיות, תהליכים חברתיים והתנהגות חברתית מאידך, השפעותיהם של צמיחה כלכלית, תיעוש ופיתוח טכנולוגי על מערכות אקולוגיות, וההשלכות הסביבתיות הכרוכות במשק האנרגיה של החברה התעשייתית, כיצד נערכים לסיכונים אקולוגיים וכיצד מתמודדים עמם, התגובות החברתיות האופייניות לאיומים אקולוגיים, כפי שהן מתבטאות בעמדות ובהתנהגות הציבור, בהתהוותן ובפעילותן של תנועות חברתיות סביבתיות, במדיניות סביבתית, וכוי. 

פמיניזם, חברה ומשפט בישראל
בחינת המשפט הישראלי לאור תיאוריות ופרקטיקות פמיניסטיות שונות ולאור תובנות סוציולוגיות אודות השדה המשפטי ואודות החברה בישראל. סקירת תיאוריות פמיניסטיות שונות וניסיונות סינתזה ביניהן, ותיאוריות סוציולוגיות העוסקות במשפט. היבטים מגדריים של יחס המשפט הישראלי לשוק העבודה בשכר, למשפחה, ולזכויות חברתיות.

תרבות הגוף: ייצוגי הגוף הנשי באמנות המודרנית
סקירה ביקורתית של הקאנון המקובל בזרמי האמנות המודרנית, סוגיות פמיניסטיות העולות מהיצירות ונדונות בטקסטים של בקורת מגדרית. שאלות מרכזיות כמו למשל מדוע כה רבות מיצירות האמנות של התקופה מתארות את הגוף הנשי, לרוב העירום; מה באמת בין פורנוגרפיה לאמנות "גבוהה"; מה בחוויה "המודרנית" של פריס גרם לשגשוג האומנים הגברים ולדיכוי ולהשכחה של נשים יוצרות, אילו נושאים וסגנונות בכל זאת יצרו הנשים האומניות בתקופה הנדונה, אילו מגמות חדשות עלו במחצית השניה של המאה העשרים שאפשרו שינוי עמוק ומהותי במעמדן ובמיקומן של אומניות נשים, מה הייתה השפעתו של העידן הפוסט מודרני על יצירתן של נשים ועוד

לימודי אנתרופולוגיה של הזקנה
זקנה היא תוצר של תרבות ועל כך יעיד המגוון הרחב של צורות הזדקנות והיחס לזקנה בחברות שונות ובתוך חברה רב תרבותית אחת. היחס בין האוניברסאלי לתרבותי בזקנה בהקשר הישראלי ויתרכז בניתוח ייצוגים תרבותיים של זקנה בטקסטים תקשורתיים ובאירועים ציבוריים.

אתניות ומגדר בשוק העבודה
תיאוריות ריבודיות והסברים לאי שוויון חברתי כלכלי בשוק העבודה. אי שוויון על בסיס מין, מוצא ולאום בחברה הישראלית, ובפרספקטיבה השוואתית.

דעת קהל ומודעות סביבתית
דעת קהל ומודעות הציבור הן בין הגורמים המרכזיים המשפיעים על שינויי דפוסי הפעולה של החברה המודרנית הפוגעים באיכות הסביבה ובמשאבים אקולוגיים. סוגיות הקשורות בעיצוב ושינוי המודעות הסביבתית בישראל ובעולם, ובזיקה בין דעת הקהל לבין התנהגות חברתית ופוליטית.

היבטים תיאורטיים ומחקר אמפירי של ההון החברתי
מושג ההון הנו מרכזי למדעי החברה. הוא משקף מלאי של משאבים העשויים לשמש פרט או קבוצה ובהם ניתן להשתמש לצורך ייצור תוצרים שונים. בעוד שהיסטורית התייחס המושג בעיקר לנכסים פיזיים או פיננסיים, הרי שבעשורים האחרונים נוספו לדיון סוגי הון נוספים ובהם הון אנושי, הון תרבותי והון חברתי. שני האחרונים הנם בעלי מאפיינים סוציולוגיים מובהקים ומעוגנים ביחסים החברתיים. ההיבטים תיאורטיים ואמפיריים של הון חברתי, אותו ניתן להגדיר כסך המשאבים הממשיים או הפוטנציאליים הנובעים מקשרים ממוסדים במסגרת רשתות של מחויבויות הדדיות.

תהליכי קבלת החלטות בחינוך
השכלה מהווה אפיק חשוב למוביליות חברתית. במהלך המאה העשרים חלה התרחבות ניכרת של מערכות החינוך בעולם המתועש ובכל זאת, פערים מעמדיים בהשכלה נותרו בעינם. מדוע? אחד מהאתרים לבחינת שאלה זו היא תהליך קבלת ההחלטות של ילדים והוריהם ממעמדות שונים להישאר או לעזוב את בית הספר או להיכנס למסלול לימוד זה או אחר. האם תהליכי קבלת החלטות אלו נבדלים בין המעמדות השונים? אופן ביצוע ההחלטות של ילדים והוריהם משכבות חברתיות שונות באשר לעתיד ההשכלתי של הילדים, מה הם שיקולי המשפחות בתהליך קבלת ההחלטות הללו. האם הן עושות שיקולים רציונליים של "רווח הפסד" או שמא, הן מונעות על ידי אינרציה והרגל?

מדיניות החינוך בעידן פוסט מודרני
השלכות העידן הפוסט מודרני על מדיניות החינוך בישראל, השלכות אי הודאות ופיתוח האני "חסר הגבולות" על הדגש הבית ספרי במדיניות החינוך, השפעת השינויים במבנה המעמדי והתעסוקתי והקיטוב החברתי על סוגיות שוויון ההזדמנויות בחינוך; והשלכות הנאראטיבים הקבוצתיים לגבי סוגיית הממלכתיות והפלורליזם בחינוך.

נשים ופוליטיקה
חקר נשים ב-פוליטיקה ו-פוליטיקה של נשים.

לימודי סוגיות נבחרות בסביבה וחברה .
בעיות הקשורות ב"איכות הסביבה" – מהתדלדלותם של משאבי טבע ועד לזיהום האוויר והמים- הגיעו לממדים העלולים לסכן את איכות חיינו ואת עצם הישרדותנו. התשובה האפשרית לסכנות אלו כרוכה במונח "פיתוח בר קיימא" – כיוון חליפי של התפתחות חברתית, כלכלית, טכנולוגית ומדעית המאט או אף מונע את התמוטטותן של מערכות אקולוגיות, וזאת מבלי לפגוע בהכרח בהמשך הצמיחה הכלכלית וברווחה החברתית. מהו פיתוח בר קיימא? אילו שינויים חברתיים, כלכליים ופוליטיים נחוצים, ואיזה מחיר יידרש על מנת להגשימו? מה תהיה צמיחה של חברה המבוססת על פיתוח בר קיימא

לימודי סוגיות בתורת הקשר החברתי
קשרי סולידריות רגשיים, לרבות קשרי אהבה למיניהם, חוויות והטקסים הסוציו ארוטיים, קשרים מעין אלה נוצרים ונשמרים במרוצת הזמן.

סמים והתמכרויות
התמכרויות שונות, תוך התמקדות בסמים כמודל, טבען, גורמיהן, נזקיהן, והתגובה החברתית להן.

רפורמות בחינוך
המטרה המוצהרת של רפורמות ושינויים רבים בחינוך היא שיפור הישגי התלמידים והקטנת היבטים שונים של אי-שוויון. יחד עם זאת, ממצאי מחקרים, מלמדים על חוסר האפקטיביות של רפורמות חינוכיות למיניהן. חלק מהמחקרים מלמדים שהרפורמות הגדילו אי שוויון ולא הפחיתו אותו.

שיח טיפולי ורפרודוקציה חברתית
ניתוח סוציולוגי ביקורתי של השיח המקצועי טיפולי והשפעתו על הגדרת גבולות הסדר החברתי ויחסי הכוח בתרבות המערבית במהלך המאה ה-20. הקשר בין תיאוריה ופרקטיקה טיפולית בתחומים טיפוליים שונים כגון: רפואה, פסיכיאטרייה, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, קרימינולוגיה וחינוך, לבין מבנה הכוח.

יוצאי אתיופיה בישראל
רקע היסטורי ותרבותי, הבדלים תוך קבוצתיים, היבטים של שינוי ושימור תרבותי, סוגיות של זהות, נשים ונערות בתהליכי שינוי, סוגיות חינוכיות ודרכי ההתמודדות עמן, מנהיגות וארגונים וולנטריים בקהילה, קהילה ותקשורת, מורשת, אמנות ויצירה של יוצאי אתיופיה ועוד.

 
 

בין נושאי הלימוד (סילבוס) לתואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ניתן למצוא:

גלובליזציה
שאלת הגלובליזציה הכלכלית, המעבר לקפיטליזם גלובלי והשלכותיו על אזורים שונים בעולם.
חשיבה אנתרופולוגית בין מודרניזם לפוסט מודרניזם
דיון במעמדה של התיאוריה בעולם האינטלקטואלי ובהיסטוריה של האנתרופולוגיה, גישות תיאורטיות וקלאסיות ב-אנתרופולוגיה, המשמעות התיאורטית של משבר הייצוג במדעי החברה וב-אנתרופולוגיה. התיאוריה האנתרופולוגית בעידן הגלובאלי, הזיקה המסורתית בין מקום, חברה ותרבות, הגירה, תקשורת ושוק רעיונות בלתי מוגבל.

על טקסים וקשרים
המונח סולידריות, גיבוש, איחוד, ליכוד, קשר מתייחס לכוח המחבר בני אדם אחד לשני ולקבוצות אליהן הם משתייכים. נושא זה הנו במרכז של הסוציולוגיה,   במינונים משתנים ולא תמיד תחת אותו השם. סקירת הסוגים שונים של סולידריות ושל תיאוריות חברתיות שונות בנושא.

קולוניאליזם, אימפריאליזם והמצב הפוסט קולוניאלי
למושג "פוסט קולוניאליזם" מספר משמעויות. במשמעות הראשונה ניתן להתייחס לתחילית "פוסט" כקטגוריה של זמן, הבאה לתאר את העידן שהחליף את הכיבוש הקולוניאלי הישיר. השאלה היא כיצד מתארגנות ה-פוליטיקה, התרבות, ה-כלכלה והחברה בקולוניות לשעבר לאחר השחרור הלאומי ונסיגתה של המדינה הקולוניאלית האירופית. המצב הפוסט קולוניאלי משקף את ההיסטוריה הקולוניאלית גם לאחר סיומה וכפי שהיא נצרבת בתודעה ובפרקטיקות תרבותיות שונות, בשפה, ב-גיאוגרפיה, בגוף, ביחסים בין קבוצות אתניות וביחסים בין הקבוצות השונות לבין השלטון. במשמעות השנייה, ניתן להתייחס אל התחילית "פוסט" כאל קטגוריה אפיסטמולוגית, כלומר כפרספקטיבה ביקורתית על הקולוניאליזם המתקיימת גם לצד הדיכוי הקולוניאלי וגם לאחריו.

תיאוריות בריבוד ואי-שוויון
תהליכי ריבוד ואי שוויון בחברות מודרניות לאור תיאוריות ומודלים סוציולוגיים ולאור מחקרים אמפיריים בעולם ובחברה הישראלית.

דילמות מתודולוגיות מרכזיות
הסוגיות המתודולוגיות המרכזיות המעסיקות סוציולוגים אמפיריים. כגון: הוויכוח בין ניאו פוזיטיביסטים לפוסט מודרניסטים באשר לאפשרויותיו מוגבלויותיו של המחקר האמפירי, הדילמה בין מחקר על נחקרים לעומת מחקר על משתנים, השימוש במחקרים השוואתיים, הטיפול בבעיות סלקציה, משמעות הקשר הסיבתי וזיהויו ועוד. 

ערכים, עמדות ודעת קהל בחברה המודרנית
מושג דעת קהל ובמורכבות הגדרתו, תהליכי ההתהוות והשינוי של דעת קהל ואת תפקידם של אמצעי ה-תקשורת בשיקופה ועיצובה.

סוגיות באזרחות
במהלך העשור וחצי האחרון התעורר מחדש הדיון העיוני והמחקרי באזרחות, מושג שהיה למן המאה התשע עשרה אחד מעמודי התווך של הפוליטיקה המודרנית, הבנה רב ממדית של מושג האזרחות כסטטוס פורמלי, כמקור לזכויות, כצורה של השתתפות פוליטית, וכמוקד של זהות וסולידריות.
נחלת הכלל: היבטים פילוסופיים, חברתיים ופוליטיים של ניהול משאבים
סך המשאבים והנכסים שאינם קניין פרטי. חלקם האוקיינוסים, האטמוספירה, הם חלק מהמערכת הטבעית. אחרים כגון ידע מתמטי, יצירות אמנות, פארקים לאומיים, האינטרנט, נוצרו במאמץ קולקטיבי אנושי לאורך דורות, היבטים סוציולוגיים, כלכליים, סביבתיים ומשפטיים של נחלת הכלל, בביטויים תרבותיים שונים של הצורך לשמרה ולדילמות שהנושא מעורר

לימודי סוציולוגיה סביבתית
יחסי הגומלין בין הסביבה הפיזית לבין הסביבה החברתית, בין מערכות אקולוגיות, ותהליכים חברתיים והתנהגות חברתית, השפעותיהם של צמיחה כלכלית, תיעוש ופיתוח טכנולוגי על מערכות אקולוגיות, ואת ההשלכות הסביבתיות הכרוכות במשק האנרגיה של החברה התעשייתית, כיצד נערכים לסיכונים אקולוגיים וכיצד מתמודדים עמם, התגובות החברתיות האופייניות לאיומים אקולוגיים, כפי שהן מתבטאות בעמדות ובהתנהגות הציבור, בהתהוותן ובפעילותן של תנועות חברתיות סביבתיות, במדיניות סביבתית, וכוי.

אקטיביזם ניהולי ורוע ממשלי
לימודי המשך ל "תיאוריות סוציולוגיות של ארגונים", המתמקד באספקטים התרבותיים והביקורתיים של החשיבה הניהולית, פרקטיקה ותיאוריה ניהולית, תוך התמקדות ב "אקטיביזם ניהולי", המקורות ההיסטוריים של ה"אקטיביזם הניהולי" בשדה הארגונים, המשמעויות הפוליטיות והתרבותיות הכרוכות בו ועוד.

אחריות חברתית של ארגוני שוק
התאגידים הרב לאומיים צברו עוצמה כלכלית ופוליטית המציבה אותם בעמדת סמכות חברתית חסרת תקדים, שאלת האחריות החברתית של עסקים לא כתיאור מצב אלא כמושג פורמלי המארגן את השיח אודות עוצמה תאגידית ומשמעותה.

אתניות ומגדר בשוק העבודה
בחינת תיאוריות ריבודיות והסברים לאי שוויון חברתי כלכלי בשוק העבודה, אי שוויון על בסיס מין, מוצא ולאום בחברה הישראלית, ובפרספקטיבה השוואתית.

דעת קהל ומודעות סביבתית
דעת קהל ומודעות הציבור הן מהגורמים המרכזיים המשפיעים על שינויי דפוסי הפעולה של החברה המודרנית הפוגעים באיכות הסביבה ובמשאבים אקולוגיים, סוגיות הקשורות בעיצוב ושינוי המודעות הסביבתית בישראל ובעולם, ובזיקה בין דעת הקהל לבין התנהגות חברתית ופוליטית.

הון חברתי: היבטים תיאורטיים ומחקר אמפירי
ההון משקף מלאי של משאבים העשויים לשמש פרט או קבוצה ובהם ניתן להשתמש לצורך ייצור תוצרים שונים. בעשורים האחרונים נוספו לדיון סוגי הון נוספים ובהם הון אנושי, הון תרבותי והון חברתי. האחרונים הם בעלי מאפיינים סוציולוגיים מובהקים ומעוגנים ביחסים החברתיים. ההיבטים של ההון חברתי

כתיבה, ייצוג והדילמה הפוסט מודרנית באנתרופולוגיה
מהרבע האחרון של המאה ה-20 עסוקה האנתרופולוגיה ב 'משבר הייצוג'. עיקרו - בדיקה מחדש של הנחות יסוד, פרקטיקות מובילות ופרדיגמות תיאורטיות. שורשים האינטלקטואליים, האפיסטמולוגיים, הפוליטיים והאתיים של התהליך ומאפיין פתרונות אפשריים למלכוד השתיקה הפוסט מודרנית.

מדיניות החינוך בעידן פוסט מודרני
השלכות העידן הפוסט מודרני על מדיניות ה-חינוך בישראל. השלכות אי הודאות ופיתוח האני "חסר הגבולות" על הדגש הבית ספרי במדיניות החינוך; השפעת השינויים במבנה המעמדי והתעסוקתי והקיטוב החברתי על סוגיות שוויון ההזדמנויות בחינוך; והשלכות הנאראטיבים הקבוצתיים לגבי סוגיית הממלכתיות והפלורליזם בחינוך.

נשים, דת ומדינה
פרספקטיבה פמיניסטית לבחינת שלוש הקטגוריות דת, מדינה ומגדר והבנת משולש היחסים ביניהן בהקשר של ה-היסטוריה של יחסי דת מדינה נשים בישראל. 

לימודי סביבה וחברה: סוגיות נבחרות
בעיות "איכות הסביבה" , התדלדלותם של משאבי טבע, זיהום האוויר והמים ועוד, הגיעו לממדים העלולים לסכן את איכות חיינו, ואת עצם הישרדותנו. התשובה האפשרית לסכנות אלו כרוכה במונח "פיתוח בר קיימא" , כיוון חליפי של התפתחות חברתית, כלכלית, טכנולוגית ומדעית המאט או אף מונע את התמוטטותן של מערכות אקולוגיות. וזאת מבלי לפגוע בהכרח בהמשך הצמיחה הכלכלית וברווחה החברתית. מהו פיתוח בר קיימא? אילו שינויים חברתיים, כלכליים ופוליטיים נחוצים, ואיזה מחיר יידרש על מנת להגשימו? מה תהיה צמיחה של חברה המבוססת על פיתוח בר קיימא?

סוציולוגיה והעיר הגדולה
עיסוק עיוני ומחקרי במעמדה של העיר כ"מעבדה" לבחינת תהליכי גלובליזציה כלכלית, תרבותית ופוליטית. האם ערים הן תפאורת רקע בלבד לתהליכי גלובליזציה או שמא הן תחנת פיקוד ראשית של תהליכים אלה? תהלכי גלובליזציה מ"למעלה", בדמותם של תאגידים רב לאומיים, ספקי השירותים המתקדמים ונציגי ה"אליטה הגלובלית", ובתהליכי גלובליזציה מ"למטה" בדמותם של מהגרים, סוכני תרבות וקהילות חדשות אשר הופכים את העיר לזירה "רב תרבותית" בפועל. תהליכים אלה, והשחקנים החברתיים המובילים אותם, הופכים את העיר לביתם ומעצבים מחדש את פניה.

לימוד סוגיות בתורת הקשר החברתי
קשרי סולידריות רגשיים, לרבות קשרי אהבה למיניהם, חוויות והטקסים הסוציו ארוטיים דרכם קשרים מעין אלה נוצרים ונשמרים במרוצת הזמן.

קיימות עירונית
עם תחילת האלף השלישי מתגוררים למעלה מ 60% מתושבי כדור הארץ בישובים עירוניים, שיעור זה צפוי לגדול ל 75% עד שנת 2020. תהליך האורבניזציה המואץ יוצר מצוקות המשפיעות על אורח החיים של כל תושב, החל מפגיעה ב-ביטחון האישי וכלה בפגיעה באיכות החיים והסביבה. ההנחה הרווחת היא שהדרך היעילה להתמודד עם קשיים אלה היא לבזר אחריות וסמכויות לרשויות המקומיות, משום שרק הן יכולות להשפיע ישירות על אורח החיים וההתנהלות של תושביהן. תפיסה זו מאומצת בערים רבות ברחבי העולם.

שיח טיפולי ורפרודוקציה חברתית
ניתוח סוציולוגי ביקורתי של השיח המקצועי טיפולי והשפעתו על הגדרת גבולות הסדר החברתי ויחסי הכוח בתרבות המערבית במהלך המאה ה-20 הקשר בין תיאוריה ופרקטיקה טיפולית בתחומים טיפוליים שונים כגון: רפואה, פסיכיאטרייה, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, קרימינולוגיה וחינוך, לבין מבנה הכוח.